פלוגת התובלה 179 General Transport Coy. R.A.S.C.

הפלוגה הוקמה בקיץ 1940, ונועדה לשרת את יחידות הבינוי של חיל ההנדסה הבריטי באזור התעלה. בפברואר 1941 היא נשלחה למדבר המערבי ופעלה בין מרסה-מטרוך לבארדיה. לאחר חודשיים היא הוחזרה לאזור תעלת סואץ. מכיוון שתקן הפלוגה לא מולא על ידי מתנדבים ארצישראלים, צורפו אליה חיילים בריטים בנוסף לסגל הפיקוד. בתקופה זו היתה הפלוגה יחידת מעבר שבה הוכשרו מתגייסים חדשים ליחידות ההובלה, בעוד הוותיקים מועברים ליחידות החדשות שהוקמו.

בקיץ 1941 היא רוכזה וקיבלה מפקד יהודי, מייג'ור הרי יפה. בשנת 1942 שירתה הפלוגה במצרים ובמדבר המערבי.

ביוני 1942 התמנה מייג'ור ישראל בוגנוב למפקדה. ביולי הובילה תגבורות לחזית אל-עלמיין ואחר-כך השתתפה בקרב הרדיפה אחרי רומל עד טריפולי.

בסוף ספטמבר 1943 נחתה הפלוגה בסאלרנו שבאיטליה, והתקדמה במסגרת המחנה החמישי. היא עסקה בהובלת אספקה, תחמושת ומים לחזית. כאשר ההתקדמות נעצרה בקו וולטורנו, הוחזרה הפלוגה לאחור והועסקה בפינוי חופי הפריקה מציוד. לקראת המתקפה על הקו הגותי, קודמה הפלוגה צפונה ורוכזה יחד עם שאר פלוגות ההובלה העבריות בארצו וסביבתה.

באפריל 1945, בעקבות המתקפה האחרונה, נשלחו חלק מאנשי הפלוגה לגזרת הקורפוס החמישי, שם פעלו בין אלפונסינה לפרארה בדחיפת אספקה ובפינוי שבויים למכלאות עורפיות. כניעת הגרמנים לא גרמה מיד לשינוי באופי התעסוקה והשגרה בחיי היחידות. הפלוגה צורפה מיד לאחר הניצחון לריכוז גדול, שכלל את מרבית יחידות ההובלה של המחנה השמיני, והופעל באחריות הקורפוס העשירי. ריכוז זה נועד להעביר מדי יום כמויות עצומות של אפסניה ממצבורים במרחב פורלי – פאאנצה אל השטחים שנכבשו בשבועות האחרונים למלחמה ועדיין לא התארגנו מבחינה תחזוקתית.

בסוף מאי 1945 הועברה הפלוגה לפיקוד המחוז ה- 86, והופעלה בפינוי רציפי נמל ונציה למצבורי מעבר. לאחר חודשים אחרים בשלהי 1945, הועברה היחידה צפונה יותר לאודינה. מייג'ור יוסף נחמיאס היה מפקדה.

עם צאתה של החי"ל למערב אירופה, הושאר בטארביזיו מאסף, שתוגבר על ידי היחידה, וניסה להמשיך ולכוון את תנועת הפליטים מאוסטריה לאיטליה.

באפריל 1946 הועברה הפלוגה לדרום איטליה, לקאזרטה, לאחר שנתגלתה מעורבותה בפעילות ההעפלה, וביוני 1946 היא פורקה.