גריגורי אושפול - איש צוות תותח נגרר 76 מ"מ, שהוצב בעמדות הקדמיות של חיל-הרגלים לקדם בירי ישיר את האויב המסתער, כתב: "הגרמנים הציבו בחזית הקדמית שלהם רמקולים שבהם הושמעו קולותיהם של עריקים ליטאים, שקראו לבני עמם לערוק לצד הגרמנים. הם הבטיחו להחזיר כל עריק למולדתו ליטא. בעלונים שהושלכו לעמדות הקדמיות שלנו הם קראו לא להילחם נגדם והבטיחו שלא יכלאו את הליטאים במחנות שבויים אלא יחזירום לבתיהם בליטא. קריאות אלה לא הועילו. הם לא לקחו בחשבון שכמעט שליש מלוחמי הדיוויזיה היו יהודים, שהיו מוכנים להילחם בגבורה מבלי לסגת צעד אחד מעמדותיהם. בנוסף, גם רוב הליטאים בדיוויזיה היו פטריוטים סובייטיים וכ-20 אחוז מחיילי הדיוויזיה היו רוסים, אוקראינים ובני עמים אחרים... ההתקפה הגרמנית החלה לאחר ריכוך ארטילרי אינטנסיבי של העמדות הקדמיות שלנו. זה נמשך מעל לשעה, כשכל אותו הזמן אנחנו נמצאים בעמדות המכוסות בשכבת אדמה של מטר. גם התותח שלנו היה בעמדה מוגנת היטב ...הפעם היינו מוכנים כהלכה להדיפת התקפת האויב... כשחיל הרגלים של האויב התקרב לעמדותינו ירינו עליהם בכינון ישיר פגזי שרפנל (פגז שעם פיצוצו הוא מפזר כמות גדולה של רסיסים) ... התקפת-הנגד של כוחותינו אילצה את האויב לחזור לעמדת המוצא שלו, כשהוא סובל אבידות כבדות. גם לנו היו הרבה אבידות, מפקד הסוללה שלנו נהרג... התותח שלנו היה קרוב לעמדות הגרמנים. עד להסתערות הגרמנית הבדילו בינינו ובין הגרמנים גדרות תיל ושדה מוקשים, אך אלו נהרסו באש הארטילריה ביום הקרבות הראשון, מה שחייב אותנו לערנות יתר לכל תנועה גרמנית, ואלה אכן ירו עלינו כל הזמן בתותחים ומרגמות... לקראת ההתקפה שלנו על הכפר פנסקיה (Panskaia) הוטל על צוות התותח שלנו, שמפקדו היה קלמן שור, לחסל שלוש עמדות מקלעים של האויב בירי בכינון ישיר. ביצענו זאת. ואכן בעת כיבוש הכפר לא נתקלו חיילנו באש מעמדות אלה... בסוף יולי נאמר לנו שאנו עוברים למתקפה... בקרב לשחרור ניקולסלקוי (Nikolskoe) נהרגו ונפצעו הרבה מהלוחמים שלנו, גם אני נפצעתי קשה...