שיחק לי המזל, הגורל להישרד מהשואה. אני עברת את השואה "בים הטיפות" לא של גשם אלא "טיפות" מסוכנות, פחד, אימה, אי ודאות וחוסר ביטחון, כל זה, במזל, במקריון נשארתי בחיים. לו המילה "כמעט", היה מתבצע אזי גורל שונה מא' ועד ת'.
בשנת 1939, גוייסתי לצבא הבלגי הסדיר, תחת פיקודו של המלך לאופולד השלישי. בעת פלישת הגרמנים לבלגיה, הייתי חייל מספר: 1058830, בחטיבת חיל רגלים, בגבול גרמניה- בלגיה: EUPEN MALMEDI. נוכח פלישת הצבא הגרמני האדיר, נסוג הצבא הבלגי והתארגן מחדש מסביב תעלת "אלברט". בקרבות שהתחוללו שם, נהרגו ונשבו חלק מהפלוגה, אלא שאחרי 18 ימים, הצבא הבלגי נכנע בפקודת המלך. היה תוהו ובוהו, בפינה הדרומית של בלגיה היו מכותרים כמיליון אזרחים וחיילים, הפצצות לאין סוף. הסתתרתי במרתף אחד הבתים ומשם נלקחתי בשבי ע"י הצבא הגרמני והובלתי להולנד למחנה השבויים MARIA TER HEIDE, שוחררתי מציפורניי הנאצים אודות לכך שהשתייכתי ליחידה פלמית. פקודת היטלר היתה - לשחרר את כל היחידות הפלמיות היות והיו והם שתפו פעולה עם הנאצים. בערב שבועות 11.6.1940, חזרתי הבייתה, לעיר אנטוורפן, וחייתי בבלגיה תחת הכיבוש הנאצי עד סוף שנת 1940. בחודש יולי לקחו את אחי יוסף בשבי היות והיה נתין אנגלי, אויבי הנאצים. מצאתי אותו בטירה בעיר "OUI". התייצבתי עם מזוודה מלאה אוכל ובגדים בטירה.המפקד, נמוך ושמן, טיפוס נאצי, קיבל אותי בגסות וציווה לפתוח לי המזוודה, הצעתי לו עוגיות, הוא קפץ מהכיסא וצרח: "מה אתה רוצה להרעיל אותי?"התחלתי להזיע מפחד ואימה, הכנסתי את היד לכיס המכנסיים, הוא שוב צעק: "מה יש לך בכיס?" הוצאתי ממחטה לנגב את הזיעה. יצאתי בשלום. אחי קיבל את המזוודה ונשלח לארבע שנים כשבוי אנגלי. הכיבוש הנאצי באנטוורפן חייב אותי כחייל משוחרר בלגי,להתייצב לעבודה, היו לי עוד מספר שבועות להתכונן לבריחה, לא היה פשוט להשאיר הורים ושלוש אחיות מאחור במצב של אי ודאות.ייאמר כי בזכות אימי ז"ל, נשארתי בחיים וניצלתי, היא הפצירה בי לעזוב מייד ועודדה אותי לברוח, כך עשיתי. הגעתי להכשרה של הצופים על יד העיר LYON TALUYER בלתי לגלי, נסעתי להסדיר את הניירת בג'נדרמיה הקרובה, עצרו אותי ולא זוכר איך יצאתי מציפורניהם של הצרפתים, שהיו לא פחות אכזריים מהנאצים. עברתי למרסי להסדיר את כל הויזות ליציאה מצרפת לקובה, דודי שלח לי ויזה בעזרת ה"ג'ויינט"- ארגון יהודי. יצאתי מצרפת לספרד דרך פורטוגל והפלגתי באונייה SERPA PINTO להאוונה- קובה, כך ניצלתי שוב מאירופה הבוערת.
נכתב ע"י דוד איזבוצקי.