עד שנת 2009 ידעתי לפי דפי העד שיעקב היה סוחר; שהורי אבי, אחיותיו: שרה פולק, מרים אומשפייף, בלה ואחיו יעקב נספו.

בשנת 2009 בננו- במסגרת ההכנות למסע של "עדים במדים"- מצא את המסמך הזה (תעודת השבוי) בעזרת האינטרנט באחד הארכיונים. יעקב אבל דרבפלייש היה חייל בצבא הפולני ונשבה על ידי הצבא הגרמני הנאצי שבוע אחרי שהמלחמה פרצה – 7.9.1939. בתעודת השבוי יש תצלום וטביעת אצבע של יעקב אבל דרבפלייש. בעזרת תעודת השבוי הזו השם יעקב אבל דרבפלייש קיבל דמות. יעקב אינו רק שם ומה רב הדמיון בינו ובין אחיו, אבי, בנימין אבל דרבפלייש. תעודה זו העלתה אותו מתהום הנשייה. שאלות רבות נשאלות : מתי התגייס? למה ומדוע התגייס? כיצד התגייס? כמה זמן שרת בצבא? ואולי הדבר נכפה עליו בניגוד לרצונו. כיצד נשבה. איפה נלחם? כמה זמן היה בשבי? איך נספה? ביד ושם מצאתי ספר דרכו אני מנסה לברר מה עלה בגורלו של יעקב אבל דרבפלייש JEWISH MILITARY CASUALATIEA IN THE POLISH ARMIES IN WORLD WAR II (גם בפולנית) מאת BENJAMIN MEIRTCHAK בחלק השלישי נמצאת רשימה של שבויי מלחמה יהודים שנרצחו בידי הגרמנים במחוז לובלין בשנים 1939-1943 . בעמוד 31 בשמות המתחילים באות E רשום Ebel-Derbfleisch Jakub; b. 1914 Bilka Krolewska; gunner; 5 art. Reg; 7.9.1939 Kutno בדברי ההקדמה של הסופר לחלק זה הוא מציין אלו פרטים מצויינים שם משפחה ושם פרטי Ebel-Derbfleish Jakub תאריך לידה: 1914 דרגה צבאית ויחידה: תותחן art. 5 תאריך נפילה בשבי: 7.9.1939 הועבר ללובלין ממחנה השבויים: KUTNO בעמוד 151 ישנה רשימה של שמות המחנות בהם נכלאו שבויי המלחמה המחנה שמצויין בתעודת השבוי של יעקב אבל דרבפלייש הוא Alterngrabow במחוז הצבאי של Hanover בתעודת השבוי בעמוד השני מופיעים שלושה תאריכים בשנת 1940 ובמיוחד שמתי לב לתאריך 9.12.1940 כתאריך החזרה ובעמוד הראשון של התעודה מצויין כי נמסר כיהודי ומופיע המקום Lublin בהקדמה לספר מתאר הסופר את מצבו של הצבא הפולני מיום האחד בספטבר 1939 – היום בו פרצה מלחמת העולם השנייה ומצבם של החיילים היהודים שנשבו בידי הצבא הגרמני. 60,000 שבויי מלחמה יהודיים היו יחד עם חבריהם הלא יהודיים במחנות מעבר, סמוך לערים: Radom, Zyrardow, Siedlce, Krosniewice, Kutno ואחרים. כאשר הופרדו שבויי המלחמה היהודים מהשבויים האחרים הם קיבלו יחס לא אנושי. יש הוכחות שרצחו שבויי מלחמה יהודים במחנות המעבר. הם חיו בתנאי חיים רצחניים: עבודת פרך, הרעבה וצריפים לא מחוממים בחורף קשה של 1939-1940.זאת בנוסף להתעללויות והשפלות יום יומיות. רבים מהם מתו או נהרגו. ישנם סמוכים שכמעט 25,000 שבויי מלחמה יהודים נרצחו או מתו עד אביב 1940. לפי עדויות של היודנרט של לובלין הגיעו 3,224 שבויים לאזור לובלין מאמצע פברואר עד אמצע מאי 1940. יחידות האס. אס הקימו מחנה עבודה ב- 7Lipowwa Street בלובלין. ידוע ששבויים נכלאו גם במחנה Majdanek ואחרים נרצחו במחנה עבודה ב- Belzec . לסיכום מתוך 60.000 שבויי המלחמה בשבי הגרמני מעטים שרדו.