אייזנברג דב ברל נולד ביום ט"ז באדר א' תרפ"א [24.2.1921] בלודז' שבפולין, לא ידועים שמות הוריו [ויש אומרים שהיו אלו חיים וחוה אייזנברג AJZENBERG= EISENBERG שנספו בשואה] ואם היו לו אחים או אחיות וגורלם, ממה התפרנסו והיכן למד. פעיל היה בתנועת בית"ר גם הוא בא ארצה באניית המעפילים 'פאריטה' עם חברו אליהו קראוזה באוגוסט 1939 ערב הכיבוש הנאצי, ומאז לא עזב האחד את חברו. ישראל קלמן מחיפה העיד עליו, שחבר קבוץ היה טרם התגייס. ביולי 1942 כנראה, בתוך המלחמה אייזנברג מחפש בארץ את יוסף בליימן מכרו מלודז'. ביום ו' בתמוז תש"ד [28.6.1944] חודש וחצי מניסיון הבריחה. מת מפצעיו דב כחייל בריטי יהודי שבוי. לימים הוא הובא לקבורת עולמים בבית הקברות הצבאי הבריטי בקראקוב שבפולין ליד חבריו. בשנה שלאחר נפילתם זכו דב אייזנברג ואליהו קראוזה לקבל ציון לשבח על "שירותים מצויינים ומרשימים" –כלומר על תעוזתם: Mention Order in Recognition and Distinguished Services ממשלת בריטניה. ביום שבו נורו השניים נשלחו מכתבים ממחנה השבויים לארץ ולמשלחת הסוכנות היהודית בקושטא ו'הצלב האדום' נתבקש לחקור בדבר. בקיץ 1944 הועברו מאות שבויי מלחמה בריטיים, במסגרת הכנה לחילופין עם בעלות הברית לגרמניה; 540 שבויי מלחמה יהודים נותרו במחנה סטאלאג 8 ב'. ב- 6 ביוני 1944 פלשו בנות הברית לנורמנדי שבצרפת ופניהם לעבר גרמניה. גם השבויים היהודים מסטאלאג 8 ב', הולכו ברגל לארץ הארורה - לגרמניה, כבר היה חורף. לאחר שהגיעו לארץ שבויי ה'סטאלאג' נתבקשה הסוכנות היהודית בלונדון לפעול להכללתו של המשגיח הגרמני האחראי על קבוצת-העבודה בבויטן ברשימת פושעי המלחמה.