מוריס טיפנברונר

סרג'נט מוריס (מונג'ו) טיפנברונר
מ.א.: 10428
נולד ב: ויסבדן,גרמניה
ב: 18/12/1915
התורמים לתקומת ישראל, מתנדבי הישוב העברי, צבאות/לוחמים
שרות בצבא: בריטניה
חיל קומנדו
יחידה: SIG קומנדו 51, פלוגת החפרים 401
תפקיד: לוחם
נפטר ב: 24/07/2013

נולד ב- 1915 בויסבדן שבמערב גרמניה. משפחתו הגיעה לגרמניה מפולין ומשום כך ב-1938 גרשו אותם הגרמנים, יחד עם יהודים אחרים בעלי נתינות פולנית, חזרה לפולין.מספר שבועות אחרי שהגיע עם משפחתו לפולין, קיבל צו גיוס לצבא הפולני.ההתאקלמות בפולין לא היה קלה, הוא לא שלט בשפה ולא מצא עבודה והרעיון לשרת בצבא הפולני נראה לא מתאים. הוא עזב את פולין ונסע לבלגיה שם התגורר עם אחיו. בבלגיה נראה היה שה"עניינים" מסתדרים עד אשר מפקח מצא באפריל 1939 שהוא עובד ללא רשיון עבודה ושוב היה עליו לברוח מן השלטונות. התנועה הרביזיוניסטית בבלגיה ארגנה עליה בלתי לגאלית לפלשתינה. הוא נפגש עם אנשי התנועה ותוך יומיים הצטרף לקבוצה שהוברחה מבלגיה למרסיי שבצרפת.

ב-10 ביוני 1939 עלה על אוניה "פאריטה" עם עוד 850 נוסעים ואחרי טלטולים בים שנמשכו כ-10 שבועות באוגוסט 1939 הגיעו לחוף תל אביב. נתפסו על ידי הבריטים ונלקחו למחנה צריפין. ב-3 לספטמבר 1939 בעקבות ההכרזה של בריטניה על הצטרפותה למלחמה נגד גרמניה קיבלו כל העצירים חנינה מהממשלה הבריטית, הסוכנות העניקה להם תעודות עולה ובכך הפך לאזרח חוקי.

הידיעות על המלחמה התחילו להגיע לארץ ישראל מאירופה. והבריטים חיפשו מתנדבים לצבא ורק טבעי היה בעיניו להתנדב לצבא הבריטי כדי שיוכל לסייע לבני משפחתו שנשארו בפולין. בדצמבר 1939 התגייס לצבא הבריטי וצורף לפלוגת החפרים 401. אחרי אימון בסיסי קצר נשלחה היחידה לצרפת במטרה להקים מסילה שתחבר בין צרפת לאנגליה. ביוני 1940 נכנעה צרפת לגרמנים, היחידה החפרים הצליחה לחמוק מצרפת ללא אבדות ולהגיע לבריטניה, שם עסקה בפעולות חילוץ פינוי והצלה. לאחר מספר חודשים, הוחזרה למזרח התיכון, במסע ארוך סביב יבשת אפריקה. כשהגיעו לסואץ הוא התנדב ליחידת הקומנדו 51, אשר פעלה בצפון אפריקה, וחבש. השתתף בלחימה נגד האיטלקים. נפצע וכאשר החלים הצטרף ליחידתו למלחמה על גונדר בירת צפון חבש , המלחמה בחבש הסתיימה באוקטובר 1941 ויחידת הקומנדו הבריטית חזרה למצרים. ממצרים יצאו לקרבות בטוברוק, לוב.

לאחר פרוק היחידה הצטרף ליחידת קומנדו מיוחדת של דוברי גרמנית SIG אשר פעלו מאחורי קווי הגרמנים, אספו מידע על תנועת הצבא הגרמני ופשטו על בסיסיו במדבר הלובי. באחד הימים יצאה היחידה למסע לאורך המדבר ממצרים ועד תוניס במטרה להצטרף ליחידה אמריקאית שנחתה בתוניס. ולגרום כמה שיותר נזקים ליחידות האויב שיפגשו בדרך , גרמנים ואיטלקים. היחידה נעה בטור ארוך, כ-50 ג'יפים ומשאיות וההנחיות היו לנוע במהירות, במקרה של תקלה באחד הרכבים ייאספו האנשים והציוד ע"י הרכב שנע אחריו , הרכב המקולקל יינטש. הוא היה ברכב האחרון בשיירה וכאשר הרכב שלהם התקלקל. לא היה מי שיאסוף אותם לכן נטשו וצעדו ברגל. לרוע מזלם הם נצפו ע"י יחידה איטלקית באזור בנגזי ונלקחו בשבי ב- 18 בדצמבר 1942 למחנה שבויים ליד העיר BORI בדרום איטליה. משם הועבר לצפון איטליה, לעיר UDINO לא רחוק מגבול יגוסלביה.

בספטמבר 1943 לאחר 9 חודשים בשבי, הצבא האמריקאי התקדם לכוון איטליה. במחנה השבויים התכוננו מפקד המחנה והשומרים להכנע בפני השבויים ולנטוש את המחנה. השמועה הגיעה אל הגרמנים והם שלחו יחידת צבא גרמני שהשתלטה על המחנה. בתוך שעות ארגנו הגרמנים את המחנה והשבויים והציוד הועברו לדרום אוסטריה באביב 1944 כאשר הצבא הרוסי המשיך להתקדם מערבה העבירו הגרמנים את השבויים למחנה אחר ליד העיר נובר בגרמניה. במחנה זה רוכזו שבויים ממקומות שונים ברחבי אירופה. במרץ 1945, לאחר שנתיים וחצי בשבי הגיע הצבא הבריטי למחנה וכל השבויים שוחררו והועברו לבריטניה. באוקטובר 1945 חזר לארץ ישראל ובמרץ 1946 שוחרר מהצבא הבריטי.

הוא נשא לאשה את פרידל שטורם אותה פגש בשהותו בבריטניה וחזר איתה לישראל. בישראל התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. את קורותיו כתב בספר "A LONG JOURNEY HOME ". 

נפטר בשנת 2013.


פעילות במלחמת העולם השנייה