דנמרק

 לרשימת הלוחמים

דנמרק ניהלה מדיניות של נייטרליות מאז 1815, אך מאידך, היתה נתונה להשפעה גרמנית, שבאה משכנתה מדרום. מדיניותה הפציפיסטית השפיעה גם על גישת ממשלתה והעם הדני הקטן (ב-1939- 3.85 מיליון נפש) לנושא הצבאי, דבר שכמובן נתן את אותותיו ביכולתה הצבאית. זו הסתמכה על צבא קטן ביותר, שמנה כ-14 אלף איש, כאשר כ-8000 מהם גויסו רק כחדשיים לפני כיבושה באפריל 1940. חיל הים כלל שני כלי שיט בלבד וכ-3000 איש והסתמך בעיקר על מערכי הגנת החופים במרחב קופנהאגן. חיל האויר, שהיה מחולק בין הצבא (כוחות היבשה) לבין חיל הים, מנה כ-50 מטוסים בלבד, מרביתם מיושנים. 
מעבר לחוסר יכולתם של הכוחות הדנים להתמודד מול הצבא הגרמני, לא ננקטו גם כל צעדים ממשיים לעמוד מולו, גם כאשר המידע המודיעיני, שהגיע לשלטונות הדניים, התריע על המתקפה הקרבה.
המתקפה הגרמנית, שנפתחה עם שחר ה-9 אפריל 1940, היתה הפתעה עבורם והסתיימה במהירות וכמעט ללא כל התנגדות מצד הדנים. הצי המסחרי הדני, שמנה כ-230 כלי שיט וכ-6000 אנשי צוות הצטרף ברובו הגדול לציים המסחריים של בעלות הברית ופעל לצידם בהפעלת השיירות באוקינוס האטלנטי. כ-60% ממנו נפגע ע"י הצי הגרמני. שתי שולות מוקשים שהופעלו ע"י צוותים דנים פעלו במסגרת הצי המלכותי וכ-1000 דנים נוספים שברחו מארצם שירתו בצבא ארה"ב, ב-RAF וב-SOE. 
הלחץ הגרמני על האוכלוסיה, לרתום אותה אליה במסגרת במאמץ המלחמתי, לא צלח. תבוסותיה של גרמניה במהלך שנת 1942 (סטלינגרד, אל-עלמיין) יצרו את התחושה שהלכה והתפתחה באוכלוסיה, כי בסופו של דבר, גרמניה תפסיד במלחמה.
החלה התנגדות פנימית של האוכלוסיה, שבוטאה תחילה בשביתות, ועם הזמן, בסיוע למחתרת הדנית, אשר החלה לצמוח כבר מסוף 1941. באוגוסט 1943 התפטרה הממשלה והגרמנים לקחו את השליטה המנהלתית במדינה לידיהם. 
ב-16 ספטמבר 1943 הוקמה "המועצה לחופש", שהחלה לארגן בסיוע ה-SOE,פעילות מחתרתית מסודרת כנגד הנוכחות הגרמנית. בין קבוצות המחתרת שהוקמו היתה גם קבוצה שהוקמה ע"י הקומוניסטים. הפעולות בשטח הלכו וגברו ולקראת הפלישה לנורמנדי חובלו מסילות ברזל בחצי האי יוטלנד, כדי למנוע העברת כוחות מנורבגיה דרכן לזירת הלחימה. המחתרת עסקה גם בהוצאת עיתונות מחתרתית ענפה. כן עסקה המועצה באיסוף מודיעין, שתרם רבות בנושא רקטות ה- V-1. במהלך המלחמה פעלו בה כ-800 איש. עם הזמן המחתרת גדלה ובמאי 1945 מנתה כ-40 אלף איש, שכללו בין השאר אנשי צבא ושוטרים לשעבר. 
אחד המבצעים הנועזים והמפורסמים של המחתרת הדנית היה הצלת האוכלוסיה היהודית, שחייתה בארצם, והייתה מיועדת להשלח לטרייזינשטאט ב-1 באוקטובר 1943.
במבצע מאורגן, הועברו לשבדיה, בסירות דייגים, החל מליל ה-30 בספטמבר 1943, במהלך מספר שבועות, כ- 7200 יהודים (כ-95%). 
472 יהודים נתפסו ונשלחו למחנה טרזיינשטאדט, מהם מתו 52 איש.  
בשבדיה אורגנה ואומנה חטיבה דנית, שמנתה כ-5000 איש, שגויסו מפליטים שהיו במקום, לקראת פלישה אפשרית של בעלות הברית ליבשת. מספר יהודים, שהוברחו לשבדיה, התנדבו אף הם לחטיבה וחזרו לדנמרק בתחילת מאי 1945 במדים. חלקם אף הגיע לארץ והשתתף במלחמת העצמאות.