צבי הירשפלד

בן פאולה ואיזידור. נולד בל' בשבט תרפ"ג(16.2.1923') בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחה ציונית ותיקה. בגיל שמונה נכנס לתנועת הנוער "הבונים" והיה פעיל בה עד עלייתו לארץ באוגוסט 1939. בארץ התחנך במשך שנתיים בקיבוץ איילת-השחר, ושם עבד בחקלאות. על אף היותו חלוש בגופו, כפי שהעידו מכריו באיילת השחר, הסתגל במהירות לעבודה הגופנית ולאקלים הארצישראלי. הוא גם התערה יפה בחברה, היה תלמיד טוב ורכש בקלות את הלשון העברית. באוקטובר 1941 הצטרף לשנה נוספת של הכשרה בגבעת ברנר.

ביוני 1942 התגייס לצבא הבריטי הלוחם בגרמניה הנאצית וצורף לפלוגת חיל הרגלים הארצישראלי ("באפס"). כשאר חבריו בחיל קבל קשה על שאין הוא נשלח לחזית המלחמה ובמקום זה הוא מועסק ב"שמירה בחמסין ובחום בסואץ, בקור ובגשם בלטרון". כשקמה הבריגדה היהודית, המורכבת רובה מחיילי ה"באפס", יצא עמה לחזית, מלא סיפוק, וגם כאן נודע בפלוגתו כמי שממלא כל תפקיד שמוטל עליו בלא להתבלט, ובענווה גם עזר לזולת. אחד מחבריו כותב עליו: "במה יוכר החבר הטוב? בוודאי בזה שבכל רגע קשה הוא מובן להושיט לך יד עוזרת כשבת צחוק חברית על שפתיו. את החיוך הטוב הזה יכולת תמיד להבחין בצבי, גם בימים הקשים ביותר". הוא גם,שמר על קשרים עם חבריו שלפני התגייסותו, לאחר שהטובים בחבריו חזרו לגבעת ברנר ביקש גם הוא להתקבל שם כחבר, ואולם לא הספיק להגשים שאיפה זו.

בי' באייר תש"ה (23.4.1945) בתום מלחמת העולם השנייה ועם הנצחון על הנאצים, נהרג בתאונת דרכים בכביש בריזיגלה-פאנצה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראוונה שבאיטליה. הניח הורים ואחות. שמו הונצח ב"ספר הבריגדה היהודית".