הבריגדה הצ'כית
במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקמה במסגרת צבא ברית המועצות, יחידה צ'כוסלובקית, בראשותו של לודביק סבובודה Ludvík Svoboda) - שלימים היה נשיא צ'כוסלובקיה בין השנים 1975-1968). היחידה הורכבה מאזרחי צ'כוסלובקיה ששהו בברית המועצות וביניהם יהודים רבים. יחד, הם השתתפו בקרבות סוקולוב וקייב לשחרור אוקראינה, בקרבות בקרפטים, ועם סיום המלחמה, היו בין משחררי פראג. הלוחמים היהודים, השתלבו בחברה הצ'כית ולא חשבו על עלייה לישראל.
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות, גרמו להם למחשבה נוספת. חלקם, כבעלי דרגות צבאיות ומהלכים במפלגה הקומוניסטית, כמו מאיור שמשון שכטה, ארתור האנק, וילי קאהן וקרל קורט פנטר, הגו רעיונות לעזור למדינה הצעירה בהקמתה. הם שאבו את ההשראה מרעיון "צבא סבובודה", ויזמו את ארגון "הבריגדה הצ'כית"- שעיקרו הקמת כוח צבאי שיהיה מורכב ממתנדבים יהודים, יאומן בצ'כוסלובקיה יעלה לארץ, יסייע לבניית צה"ל ויהווה כוח לוחם במסגרתו.
הם קיימו מגעים עם נציגי ישראל. הציר הישראלי בפראג, אהוד אבריאל, קיבל את אישור הממשלה הזמנית בישראל, ליוזמה, כמו גם את אישורה של ממשלת צ'כוסלובקיה, שאהדה את ישראל באותם ימים ואף סייעה לה במשלוחי נשק.
ברקע התהליכים להקמת הבריגדה, עמד הסחף המדיני של ממשלת צ'כוסלובקיה, אשר הלכה והתקרבה לברית המועצות, ועמדה לפני הקמת משטר קומוניסטי. עובדה זו הניעה גם אנשי ציבור מהזרם השמאלי בהנהגת היישוב, להיות מעורבים במהלכי הקמת הבריגדה, והבאת אנשיה לארץ, מחשש שמדיניות "מסך הברזל" תופעל גם בצ'כוסלובקיה.
בחודש יולי 1948, לאחר אישור ממשלת ישראל מחד, וממשלת צ'כוסלובקיה מאידך, החלה היוזמה להתבצע. בהסכמת הצבא הצ'כי הוקמו מחנות אימונים בשטח צ'כוסלובקיה, ליד העיירה ולקה שטרלנה. הגיעו אליהם למעלה כ- 1100 מתנדבים, רובם יהודים. הם ערכו אימונים צבאיים עם כלי נשק ותחמושת שסיפק הצבא הצ'כי. כמפקד הכוח נבחר אנטונין סוחור, שהיה קצין ב"צבא סבובודה". גיבור לאומי בצ'כוסלובקיה ובעל עיטור "גיבור ברית המועצות".
סוחור, שכטה וקאהן, ביקרו בארץ, לתיאום הפעילות. הם נפגשו עם בן גוריון וראשי הצבא וסיכמו את הצטרפות הבריגדה, כחטיבה, למלחמה.
הם נפגשו עם ראשי ההתיישבות, אשר הציעו להם מקום ישוב לעולים לישראל במסגרת הבריגדה - הכפר הנטוש "איגזים" במורדות הכרמל, שלימים היה לביתם, בשם - כרם מהר"ל.
מתנדבי הבריגדה הראשונים עזבו את צ'כוסלובקיה ב- 22.12.1948 והגיעו לארץ בראשית 1949. בהמשך, רבים ממשתתפי האימונים בבריגדה עלו לישראל.
ועם זאת, רעיון קליטת יחידה צבאית מאורגנת, ממדינה קומוניסטית, נתקלה בחשדנות. תוך כדי ההכנות להקמת הבריגדה החליט ראש הממשלה, דוד בן-גוריון על פירוק הפלמ"ח. הוא שאף לבסס לישראל צבא של העם כולו, לא ראה בעין יפה את הגעת הכוח המאורגן ממדינה קומוניסטית וחשש מפני התארגנויות על רקע אידאולוגי בצבא. עקב התנגדות זו הלך ופחת הסיוע הישראלי והצ'כי לבריגדה, והכוח הלך והתפורר. גם המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה החלה להפעיל לחצים לחיסול הבריגדה. לבסוף המחנה פורק, המשתתפים פוזרו ועזבו את צ'כוסלובקיה שהייתה לארץ קומוניסטית, ששעריה ננעלו.