אלכסנדר סמיון לבוצקין

נולד בשם שמעון מגזינר, למשפחה יהודית, בעיר סמולנסק, ב- ‏29 באוגוסט 1900. אביו, אלתר, היה מלמד ב"חדר". בשנת 1918 התנדב ל"צבא האדום" ולחם כטוראי ביחידת חיל רגלים במהלך מלחמת האזרחים.  בשנת 1920 השתחרר מן השירות הצבאי, והחל את לימודיו בבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה והוסמך כמהנדס אוירי. הוא עבד במשרד תכנון בהדרכת אנדריי טופולב. בשנת 1939 החל לעבוד במשרד לתכנון מטוסים כמתכנן ראשי. במהלך מלחמת העולם השנייה תכנן שורה של מטוסי קרב עבור חיל האוויר של ברית המועצות: לא 1 (Lavochkin/Gorbunov/Gudkov LaGG-1 1940) לא-3 (Lavochkin/Gorbunov/Gudkov LaGG-3), לא-5 ( Lavochkin La-5 1942), לא-7  (Lavochkin La-7 1944)  אשר היו מטוסי הקרב המתקדמים ביותר של חיל האויר הסובייטי במלחמת העולם השנייה, והראשונים שעלו על יריביהם הגרמנים מסרשמיט 109 ופוקה-וולף 190.

לאחר המלחמה עסק משרד התכנון שלו בפיתוח טילים, ובהם הטיל נגד מטוסים S-75 דווינה, שהיה לימים לטיל הנ"מ נפוץ בעולם. משרד התכנון עסק גם בפיתוח לוויינים וחלליות מסוגים שונים, כולל רובוט הירח הראשון בעולם, לונחוד, חלליות מחקר לנוגה ולמאדים. חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות, וראש משרד לתכנון מטוסים, טילים וחלליות בברית המועצות.

על פועלו הרב בתכנון מטוסים, הועלה לדרגת גנרל מאיור וזכה פעמיים בתואר "גיבור העבודה הסוציאליסטית" (1943 ו-1956) וכן ארבע פעמיים ב"פרס סטלין" (1941, 1943, 1946, 1948 - אשר הוחלף לאחר 1953 לפרס ברית המועצות), שלוש פעמים ב"מסדר לנין", שני עיטורי סובורוב ו"מסדר הדגל האדום".

נפטר ב - 9 ביוני 1960 מהתקף לב במהלך ניסוי של מערכת טילים.