סמיון מויסייביץ קריבושין

נולד בעיר וורונז', שבמרכז רוסיה. לאחר סיום בית ספר התנדב לצבא האדום והשתתף במלחמת האזרחים. בעת המלחמה היה תחילה טוראי ולאחר מכן מונה לקצין פוליטי פלוגתי, בארמיית הפרשים ה-1. לאחר תום המלחמה נשאר לשרת בצבא קבע ועשה הסבה מתפקידים פוליטיים לתפקידי פיקוד. היה מפקד מחלקה ומפקד פלוגה באוגדת פרשים. בשנים 1928 - 1931 למד באקדמיה צבאית במוסקבה ובבית הספר לשריון בקאזאן.. במסגרת הלימודים עבר הסבה לשריון ובסיום הלימודים מונה לתפקיד ראש מטה של רגימנט שריון. בשנת 1934 מונה למפקד רגימנט שריון.

בשנת 1936, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בספרד נשלח לשם, כדי להיות יועץ לענייני טנקים בצבא הרפובליקנים. בפועל פיקד על יחידת שריון שהורכבה מאנשי צבא סובייטים בעת הדיפת ניסיון של צבא הגנרל פרנקו לכבוש את מדריד. בשנת 1937 נקרא לשוב חזרה לברית המועצות. בשובו למולדת הוא עוטר בעיטור "הדגל האדום" ונשלח לפקד על חטיבת שריון במזרח הרחוק.

בשנת 1938 השתתף בקרבות ליד אגם חסן כנגד הצבא היפני בעת סכסוך גבול סובייטי-יפני. על תפקודו בקרב זה עוטר בעיטור "הכוכב האדום".

בעת פלישה סובייטית למזרח פולין בספטמבר 1939 היה מפקד חטיבת שריון ה-29. חטיבתו פרצה את הגבול באזור גרודנו והגיעה לפאתי העיר ברסט ליטובסק, שם נתקלה בכוחות הצבא הגרמני, אשר הספיקו לכבוש את העיר. לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נכללה העיר בתחומי השטח הפולני, שאמור להיות מועבר לשליטת ברית המועצות. לאחר משא ומתן קצר בין הפיקוד הצבאי הבכיר הסובייטי והגרמני הוחלט כי הצבא הגרמני יעזוב את העיר והצבא האדום יתפוס את מקומו. הפיקוד הגרמני החליט לארוך מצעד צבאי, במהלכו כוחות גרמניים, העוזבים את העיר וכוחות סובייטים הנכנסים יעברו דרך הרחוב המרכזי של העיר. הוא נשלח מטעם הצבא האדום לפקד על המצעד ומצד הגרמני פיקד על המצעד גנרל היינץ גודריאן. השניים הכירו אחד את השני עוד מקודם - בשנת 1931 שניהם למדו בקורס שריון משותף לקציני הצבא האדום ולקציני הצבא הגרמני, אשר נערך בעיר קאזאן.

בדצמבר 1939 נשלחה חטיבתו לאזור לנינגרד, שם נטלה חלק במלחמה נגד פינלנד. לאחר המלחמה מונה למפקד דיוויזיה ממוכנת וביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל. באפריל 1941 - מונה למפקד גיס משוריין. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, לחם באזור בלארוס וסמולנסק. באוקטובר אותה שנה, לאחר שיחידה עליה פיקד ואשר ספגה אבדות כבדות, פורקה, מונה לראש אגף הדרכה במטה חיל השריון הסובייטי. בפברואר 1943, לאחר בקשות חוזרות ונישנות לחזור לתפקיד פיקודי, מונה למפקד גיס ממוכן ה-3. ביולי 1943 נטל גיס זה חלק חשוב בקרב קורסק, שהיה אחד הקרבות המרכזיים של מלחמת העולם השנייה, בה נחלו הגרמנים תבוסה קשה. לאחר מכן ניהלו הכוחות בפיקודו קרב חשוב נוסף בגזרת בלגורוד- חרקוב, במהלכו התקדמו כוחותיה כ-120 ק"מ ותקעו טריז בתוך מערך ההגנה הגרמני ופיצלוהו לשני חלקים ואף ניתקו את ציר נסיגתם העיקרי מערבה.

בקיץ 1944 מונה לפקד על הגיס הממוכן ה-1, עמו השתתף במבצע "בגרטיון", במהלכו שוחררו בלארוס ומזרח פולין מהנאצים. במהלך המבצע התקדם הגייס שלו למעלה מאלף ק"מ ויחד עם כוחות נוספים שחרר כ-1200 ערים ועיירות ונגרמו אבדות קשות לגרמנים. עם הגייס שלו בצליחת נהר אודר ובקרב על ברלין. על תפקודו בעת כיבוש ברלין הוענק לו אות "גיבור ברית המועצות".

לאחר המלחמה מונה לראש פקולטה לטקטיקה באקדמיה צבאית של חיל שריון. בשנת 1950 מונה למפקד כוחות השריון במחוז צבאי אודסה, שבדרום ברית המועצות. בשנת 1952 נשלח ללימודים באקדמיה צבאית של המטה הכללי, לקראת מינויו לתפקיד מפקד מחוז צבאי. במאי 1953 באופן מפתיע שוחרר מן הצבא והוצא לפנסיה. לאחר שחרורו מן הצבא התגורר במוסקבה ועסק בכתיבת ספרי זכרונות. הוא כתב 4 ספרים, כאשר כל אחד מהם עוסק במלחמות, בהן השתתף: מלחמת האזרחים הרוסית, מלחמת האזרחים הספרדית, מלחמת החורף ומלחמת העולם השנייה.

הוא נפטר ב-16 בספטמבר 1978 ונקבר במוסקבה.