בנימין לואיס סלומון

נולד ב- 1 בספטמבר 1914 במילווקי, וויסקונסין, ארצות הברית, למשפחה יהודית. ב-1937 הוא סיים את לימודיו בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת דרום קליפורניה.

ב-1940 גויס לחיל הרגלים של צבא ארצות הברית. ב-1942 מונה לקצין בחיל רפואת השיניים. במאי 1943 שירת כרופא השיניים של רגימנט החי"ר 105, באוגדת החי"ר 27. ב-1944 הוא קודם לדרגת קפטן.

ביוני 1944, על חופי האי סאיפאן, בהיעדר צורך ברופא שיניים בזמן הקרבות, התנדב להחליף את המנתח הפצוע של הגדוד השני. ככל שהגדוד השני המשיך להתקדם הלך מספר האבדות ועלה. ב-7 ביולי הוקמה תחנת הטיפול שלו כ-50 מטרים מאחורי השוחה הקדמית. האוהל החל להתמלא בפצועים שזרמו מהקרב וחיילים יפנים החלו לחדור לתוכו. הוא הצליח להדוף את החיילים היפנים מהאוהל והורה על פינוי הפצועים בעודו נשאר מאחור לחפות על נסיגתם. כשחיילים אמריקאים חזרו למקום מספר ימים לאחר הקרב, הם מצאו את גופתו שמוטה על מכונת ירייה, מול עמדת הירי היו מוטלות גופותיהם של 98 חיילים יפנים. גופתו הייתה מנוקבת ב-76 כדורים ובדקירות כידון מרובות מהן 24 שככל הנראה ספג בעודו בחיים.

ב-1 במאי 2002, 58 שנים לאחר מותו בקרב על סאיפאן במלחמת העולם השנייה, הוענקה לו מדליית הכבוד של הקונגרס - העיטור הצבאי הגבוה ביותר, על-ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. (ראה סיפור האישי).