"במלחמת העולם השנייה שרתתי בצי הסוחר של ארה"ב. המטרה הייתה להוביל מטענים עבור צבא ארה"ב או למטרות אזרחיות. ההפלגות היו באוקיאנוס השקט ובאוקיאנוס האטלנטי. העיקר היה להפליג במסלול שנקבע לנו ולא לבוא במגע עם האויב, היפנים והגרמנים. המסלולים היו ארוכים מאוד ולא בקו ישר או במעגל גדול על מנת לבלבל את האויב וגם לא לפגוש אוניות אחרות של ארה"ב, כי בלב ים כל אוניה נחשבה לאונית אויב. היינו מפליגים בחושך מוחלט בלילות, גם בלי מכ"ם. שרתתי בצי מאוגוסט 1942 עד סוף המלחמה. היה לי מזל שלא ראיתי צוללת או אוניה של האויב. רק בחודש האחרון של המלחמה, כאשר היינו באוקינווה, היפנים עברו מעלינו, אך הפציצו מעט מאוד. השמחה הייתה גדולה כאשר נפסקה המלחמה באוגוסט. היום אני שואל את עצמי, האם היינו שמחים כל כך לו ידענו אז בדיוק מהי הפצצה הגרעינית שהוטלה על יפן".