חטיבה 7 במלחמת העצמאות תחת פיקודו של בן דונקלמןבתחילת יולי 1948 מונה בן דונקלמן למח"ט 7. חטיבה 7 לא שעתה להנחיות המטכ"ל והשאירה את השריוניות בגדוד. אלה שופרו וכללו גוף שריון עשוי פלדה במקום הסנדויץ'. המאמץ האסטרטגי של צה"ל היה בחזית והמרכז, אך הוחלט להפעיל מאמץ אסטרטגי משני נגד כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י שפעל באותה עת בגליל. צבא זה שנחשב לחוליה החלשה בצבאות ערב, הורכב מלוחמים סדירים עיראקים, סורים ולבנונים וכן מתנדבים זרים, כוחות מיליציה וכפריים מזוינים.פעילותו הראשונה של בן דונקלמן היתה כיבוש תל כיסאן, מוצב של קאוקג'י כ-6 ק"מ צפונית מזרחית לקרית ביאליק. בטיסה מעל התל הבחין דונקלמן כי החפרות ממלחמת העולם הראשונה היו כלפי מערב בלבד והטיל על מג"ד 71, יהודה ורבר, לכבוש את התל, שהיה מוצב חוץ שחלש על ציר התנועה להרים, בהתקפת לילה מאחור. יהודה ורבר שכל גדודו מנה פלוגה אחת נכנע ללחץ המח"ט, למרות שסבר כי אין הכוח שלרשותו כשיר לקרב, ואנשיו עוד היו תחת הרושם של התבוסה שנחלו בקרבות לטרון. בלילה אור ל-9 ביולי 1948 הגיע הגדוד במסע ארוך וקשה מעבר לקווי האויב, ועם שחר כבש את התל באיחור וכמעט ללא התנגדות. המח"ט ניצל את המורל הגבוה של החטיבה, עקב הישג זה, ולמחרת כבש גדוד 71 את הכפרים רויס וראמון. גדוד 21 מחטיבת "כרמלי" בפיקודו של אהרון רבינוביץ (לימים אלוף אהרון יריב), כבש את כויכאת ועמוקא מצפון לתל כיסאן. לאחר מכן נשלח גדוד 71 להתארגנות בבסיסו.