פלוגת הנדסה 745

הפלוגה 745 Artisan Works Coy. R.E, ("פלוגת סולל בונה"). מפקדה היה מייג'ור חיימוביץ, שהיה ממנהלי העבודה הבכירים של החברה. עזר על ידו קפטן שמואל וילנסקי אשר היה האחראי מטעם "סולל בונה" על הקמת גדר הצפון וכביש הצפון מטעם ממשלת המנדט. יחד עם דוד הכהן, שהיה מנהל "סולל בונה", יזמו את הקמתה של פלוגת עובדי "סולל בונה" שייתגייסו יחד לשירות חיל ההנדסה המלכותי של הצבא הבריטי. הפלוגה הוקמה בספטמבר 1942 והתגייסו אליה כ-270 איש ממנהלי חברת "סולל בונה", מנהלי עבודה ופועלים שעברו את גיל הגיוס. בסיסה הראשון היה בפורט תאופיק, על תעלת סואץ ובקיץ 1943 הועברה לסייע בבניית קו הביצורים באל עלמיין במדבר המערבי. לאחר מכן נפרסה מטוברוק ועד טריפולי. אנשיה עסקו בהקמת מחנות, שיקום גשרים, בניית שדות תעופה והתקנת קווי מים. הפלוגה הקימה את הנמל החדש בעיר ביזרטה שבתוניס כהכנות לפלישת בעלות הברית לאיטליה. בשלהי 1943 הוחזרה הפלוגה מטריפולי למצרים. לקראת יציאתה לאיטליה, התאמנה במשימות של הנדסה קרבית. במרץ 1944 הגיעה לאיטליה ונשלחה לנאפולי שם בנתה 3 מחנות צבאיים ושיקומם. בשלהי המלחמה הועסקה בעיקר בשיקום ובבניית גשרים ושיפוץ צירי תנועה. לאחר ניצחון בעלות הברית היא הועברה למילנו, שם חברו אנשי הפלוגה לפעילות המוסד לעלייה ב' וסייעו בקליטת פליטי השואה ובפעולות העפלה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה החלה נהירת פליטים, ניצולי השואה, ממזרח ומרכז אירופה, לעבר איטליה, שם התרכזו ארגוני העזרה היהודיים ויחידות ממתנדבי הישוב בצבא הבריטי, במטרה להמשיך משם לארץ ישראל. רבים הגיעו למילאנו, שם החלו בארגון קבוצות ילדים ונוער. לעזרתם נרתם "המרכז לגולה", אשר הסתייע בפלוגת ההנדסה 745 ("סולל בונה"), שחנתה באזור. נציגי הפלוגה היה טדי בארי ומשה זעירי, חבר קבוצת שילר, שהיה בעל ניסיון רב בתחומי התרבות והחברה. בתחילה פעלו בבית ספר יהודי לשעבר במילנו (ויה אופילי 6), משם עברו לבית בפיאצה טורה, ליד העיר ברגאמו. לאור הצלחת המקום, גדל הביקוש להצטרף אליו, והמקום היה צר מלהכיל את הזקוקים לעזרה. לאחר בדיקה נמצא הבית בכפר סלבינו, בקרבת מילאנו. הבית, שלפני המלחמה שימש כבית נופש ופנימייה לנוער הצמרת הפשיסטי, נמסר לאחר שחרור איטליה לידי הועד לשחרור איטליה, שמסר אותו לידי המפלגה הסוציאליסטית. הבית נקרא שזופלי, על שם גיבור לאומי איטלקי, כלל ארבע קומות עם חדרים רבים, אולם אוכל ומטבח מרווח מצויד בכלי בישול, אולם התעמלות, אולם קולנוע, בריכת שחיה פנימית שמלתחות ומקלחות לצידה, חדרי משרדים, חדר מרפאה, שירותים, מחסנים, חדרי לימוד ומלאכה. בעקבות פנית רפאל קנטוני שהיה נשיא הקהילה היהודית במילאנו, חבר המפלגה הסוציאליסטית ומנהל הסניף האיטלקי של הארגון להצלת ילדים יהודים - אוז"ה, הועבר הבית לידיהם. לאחר שיפוץ המקום הגיעו אליו הילדים, רבים מפולין, בולגריה, הונגריה, רבים ששהו במנזרים. שם הכשירו אותם לקראת העליה לארץ ישראל, לימדו אותם על שורשיהם היהודיים, שרו שירי ארץ ישראל, סיפרו סיפורים יהודיים, לימדו ריקודי עם וערכו קבלות שבת קיבוציות. מסלבינו הועברו לנמלים, אל שלב ההעפלה לארץ ישראל.