הייתי חבר ב"הגנה " בירושלים, ובהפוגה של מאורעות 1936 נסעתי ללמוד הנדסת תעופה באנגליה. כשפרצה מלחמת העולם ה- 2 , בתום לימודיי, התנדבתי לחיל האוויר הבריטי, למערך הטכני. עבדתי תחילה כטכנאי מתנדב ומתלמד ב"אימפריאל איירווייז". לאחר מכן עברתי קורס קצינים וקורס טכני, ושירתתי בכמה יחידות, ביניהן ב- FIGHTER COMMAND , יחידת מטוסי קרב. בעת ה"בליץ" על לונדון שהיתי בעיר. בשנת 1943 נשלחתי לקנדה עם היחידה לבי"ס לטיסה. חלק מן היחידה נשלח לדרום אפריקה או לאמריקה. שם הייתי מפקד על יחידות טכניות שונות, וגם השתתפתי בטיסות ניסוי על מטוסים כמו הנסון, טייגר מות' ועוד. המעבר מאנגליה השרוייה במלחמה לקנדה, היה כמו מעבר מחושך לאור. בשנת 1944 חזרתי לאנגליה, ואח"כ הוצבתי באירלנד, ביחידת ניווט. לאחר מכן, במסגרת שירותי בחיל האוויר הבריטי, ביקשתי שיציבו אותי בארץ-ישראל, ואכן הוצבתי במחנה ACIR, הרי הוא מחנה עקרון, לימים - תל-נוף. הייתי מפקד הבסיס בתל-נוף , וגם בין השאר, אחראי על מאגר הנשק של הבסיס, שהאצ"ל ניסה להשתלט עליו ללא הצלחה. מאוחר יותר, לאחר "השבת השחורה" פינו הבריטים יהודים רבים מהיחידות הבריטיות מחשש ומחוסר אמון. אותי שלחו כאמור למצרים (אלכסנדריה), ואח"כ - לבסיס חבאנייה בעיראק. בסיום מלחמת העולם השנייה הוצאתי רשיון טייס אזרחי, הצטרפתי ל"קלאב התעופה" בחיפה , שם הכרתי את אייזיק אשל , מתאם התעופה בארץ. שם החל כל נושא ההקמה של חיל האוויר. בנובמבר 1947, עוד לפני קום המדינה, קיבלנו (אייזיק ואני) זימון (ביוזמת דוד בן-גוריון) לישיבה לגבי הקמת חיל האוויר. הישיבה היתה ב- 2.11.1947. נכחו בה: יעקב דורי, יגאל ידין, ארזי (רכש), גילוץ, רמז, שמיר, פרופ' רטנר מהטכניון. שם הוחלט להקים את "שירות האוויר", לימים, חיל האוויר. באותו מעמד אייזיק מונה לראש השירות, אני מוניתי לרמ"ט ולממלא מקום ראש השירות ומפקד תל-נוף, בסיס חיל-האוויר בתל-נוף נפתח בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מפקד חיל-האוויר אהרון רמז ומפקד הבסיס אלכס זילוני, ב-17 באוגוסט 1948. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל-האוויר, שאפשר לראות בו מעין טקס חנוכה וחשיפה פומבית לחיל עצמו. את ההכנות המדוקדקות לאירוע ערך מפקד הבסיס, אלכס זילוני. במסגרת הכנותיו, עיצב זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. בין השאר עוצב לבקשתו של זילוני סמל מיוחד לחיל-האוויר. גולת הכותרת של מאמציו בתחום זה היה עיצובו של דגל לחיל-האוויר. בעוד שכל שאר הסמלים והדרגות לא הוכנסו לשימוש ונעלמו, הרי שהדגל שעוצב על-ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על-ידי אישתו רבקה, התנוסס בטקס והיה לדגלו הרשמי של חיל-האוויר עד היום.