אריה עצמוני

אריה עצמוני (מרקוביץ)
מ.א.:
בן שלום
נולד ב: אושגורוד,צ'כוסלובקיה
התורמים לתקומת ישראל, מתנדבי הישוב העברי, פרטיזנים ולוחמי מחתרות, צבאות/לוחמים
שרות במחתרות: יוגוסלביה
חיל רגלים
יחידה: הבריגדה היהודית
תפקיד: פרטיזן
נפטר ב: חיפה
ב: 31/03/2005

נולד בשנת 1926 בשם לייב מרקוביץ, בעיר אושגורוד (Uzhorod) שבצ'כוסלובקיה, היום בתחומי אוקראינה - טרנסקרפטים. ב- 1938 סופחה עיר הולדתו להונגריה וזמן קצר לאחר מכן הטיל השלטון הגבלות וגזירות שונות על יהודי האיזור המסופח. למרות גילו הצעיר חש בטבעת החנק ההולכת ומתהדקת סביב בני עמו ולכן, בגיל 13, זמן מה לאחר טקס בר המצווה, עזב את ביתו לבודפשט, בירת הונגריה. בבודפשט מצא מחסה אצל בעל מאפייה, לא יהודי, ושם התגורר ועבד למחייתו. מאוחר יותר נתפס, נלקח למחנה העבודה "בור" ביגוסלביה, בו הועסקו עובדי הכפייה במכרות הנחושת שבאיזור.

הוא הצליח להמלט מן המחנה בסיועם של הפרטיזנים היגוסלביים של טיטו אליהם הצטרף ועמם נלחם בגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1944, כשהיה בן 18, עלה לארץ ישראל בגפו. עם הגיעו לארץ נתפס ע"י הבריטים והועבר למחנה המעצר בעתלית. תמורת הסכמתו להצטרף לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית שוחרר מהמעצר. בשל מראהו הצנום חשש שיסרבו לגייסו ולכן הצהיר שהינו בן 20 - בשנתיים מבוגר יותר מגילו האמיתי. בשלהי מלחמת העולם השנייה, ולאחר שסיים טירונות במדבר המערבי במצרים, נשלח במסגרת הבריגדה לאיטליה לתגבור הכוחות הבריטים הפועלים שם. במהלך שהותו באיטליה הצטרף ליחידת "הנוקמים" - קבוצה של חיילים מהבריגדה בהנהגת חיים לסקוב שעסקה ביוזמה עצמית ובחשאי, בחיסול קציני אס. אס נאציים שניסו עם תום המלחמה לחמוק ולחזור לבתיהם.

לאחר שובו ארצה, ולאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי, הצטרף למשטרת היישובים כנוטר בתחנת חברת החשמל בנהריים. בגין עברו הקרבי בבריגדה מונה למפקדה של אחת מקבוצות הנוטרים שפעלה במקום. במהלך מלחמת העצמאות תקף הלגיון הירדני את התחנה במטרה לכבשה. הוא נסוג תחת אש יחד עם פקודיו ועם נשקם - ששה מקלעי "ברן", שני תתי מקלעים מסוג "טומיגן" ותחמושת רבה. הם הצטרפו לשורות "גולני" ולימים היה לרב-סמל פלוגתי בגדוד 12 של "גולני", תפקיד אותו מלא עד שחרורו מצה"ל בתום מלחמת העצמאות. הוא נשא את לאה לבית לוסטיג ובטקס החתונה בטבריה הופגשו עם אביו עמו נותק הקשר בעקבות המלחמה. במהלך שירותו הארוך בצה"ל, בסדיר ובמילואים, השתתף עד פרישתו, בכל מלחמות ישראל וזכה לעיטורים רבים, ביניהם אות "גיבור ישראל", אותו קיבל על מעשה גבורה עילאי שביצע במהלך מלחמת השחרור. בשנת 1969 התנדב לשנת שירות מלאה בצבא הקבע בחיל התותחנים. לאחר שיחרורו מהצבא התיישב בחיפה עסק בייבוא ושיווק של חלקי מכוניות והשכרת רכב.

ביום רביעי, ה-30 לחודש מרץ 2005, הלך לעולמו.