במלחמת העולם השנייה הועמד העם היהודי בפני אויב שמטרתו הייתה השמדת העם היהודי.
אויב זה היה היטלר וגרמניה הנאצית. בנאום שאותו נשא היטלר בפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג, ב-30 בינואר 1939, שבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה, הוא אמר: ..." היום ארצה שוב להתנבא: אם יעלה בידי יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה לדרדר את העמים, פעם נוספת, למלחמה עולמית, אז לא תהיה התוצאה בולשביזציה של עולם ועמה ניצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי..." בפרוץ המלחמה ובמהלכה, הועמד העם היהודי בפני סכנה קיומית וכשליש מבניו, שישה מיליון נרצחו.
היטלר לא השיג את מטרתו, הוא הובס על-ידי צבאות בנות-הברית ובראשם אנגליה, בריה"מ וארה"ב. בשורות של כל צבאות בנות-הברית, בכל החילות ובכל חזיתות המלחמה, ובכל דרגות הפיקוד, מטוראים עד מפקדי ארמיות, לחמו כ-1.5 מיליון חייליים יהודיים. בכל המחתרות האנטי-נאציות ובשורות הפרטיזנים, בתוככי אירופה הכבושה על-ידי גרמניה הנאצית, לחמו רבבות יהודים.
בהתאם להערכות, קרוב לרבע מיליון חיילים יהודיים נפלו בלחימתם באויב הנאצי ובקרבות מול האיטלקים והיפנים. ללוחמים היהודיים בצבאות בנות-הברית ובעורף הגרמני חלק לא מבוטל בניצחון בעלות הברית על מדינות הציר וגרמניה הנאצית בראשן.