מיג'ור-גנרל מוריס רוז

מיג'ור-ג'נרל מוריס רוז 1945-1899
אל"ם (מיל') בני מיכלסון

מוריס רוז נולד ב-26 בנובמבר 1899 כבנם השני של קטי ושמואל רוז במידלטון קונטיקט, לאחר שהיגרו מפולין לארצות הברית,
בשנות השמונים של המאה ה-19. בשנת 1902 עברה משפחת רוז לדנבר קולורדו.

בשנת 1915, בגיל 15, התגייס למשמר הלאומי ליד בסיס גולדן בקולורדו בתקווה להסתפח למשלחת של גנרל פרשינג למקסיקו.
אולם הוא שוחרר מספר שבועות אחר כך מהשרות, כאשר התגלה כי זייף את גילו, תוך ציון חיילותו הטובה.
בשנת 1917, בגיל 17 הוא התקבל לקורס קצינים, סיים בדרגת סגן משנה והוצב בבסיס פונסטון בקנזס.
במחצית שנת 1918 הוצב בדיוויזיית החי"ר ה-89 והפליג איתה לצרפת.
הוא לחם בקרבות אראגון וסט' מיהיל שם נפצע, אולם לאחר 3 שבועות בבית החולים הוא ברח וחזר ליחידתו.
הוא סיים את שירותו הקרבי במלחמת העולם הראשונה בדרגת סרן.
ב- 1920 הוא חזר לארה"ב, פרש מהצבא ועבד מספר חודשים כאיש מכירות בחברה לאריזת בשר, אך עוד לפני תום השנה חזר למדים בדרגת סגן משנה בצבא הקבע.
ב-1939 הוא נישא לווירג'יניה ברינג'ר בארלינגטון, וירג'יניה.
ב-1941 קודם לדרגת רב-סרן. ב-1942 קודם לדרגת סגן-אלוף והוצב בדיוויזיית השריון ה-2 בפורט-בנינג ג'ורג'יה.
במסגרת דיוויזיה זו השתתף בפלישה לצפון אפריקה כראש מטה הדיוויזיה ועל הישגיו זכה בעיטור כוכב הכסף הראשון שלו.
ב-1943 במערכה בתוניסיה, הועבר כמפקד צוות-קרב חטיבתי לדיוויזיית השריון ה-1,
במסגרתה קיבל לראשונה כניעתה ללא תנאי של עוצבה גרמנית גדולה.
ביולי 1943 חזר רוז לדיוויזיית השריון ה-2 לאחר שקוּדַם לדרגת בריגדיר-גנרל.
בתפקידו החדש כמפקד צוות-קרב משוריין על-חטיבתי השתתף בפלישה לסיציליה והוביל את כוחות צבא ארה"ב בכניסה לפלרמו, בירת האי. על מבצע זה זכה בעיטור כוכב הכסף השני שלו.
בנובמבר 1943 עבר עם חייליו לבריטניה להתאמן לקראת הנחיתה בצרפת.
ב-7 ביוני 1944, 24 שעות לאחר הנחיתה בנורמנדי, הוביל צוות קרב לחוף אומהה ונכנס ללחימה עם הגרמנים.
ב-12 ביוני היכה הכוח בפיקודו כוח גרמני חזק וחבר לדיוויזיה המוטסת ה-101 ליד קרנטן שנלחמה על חייה.
את הפיקוד על דיוויזיית השריון ה-3 קיבל ב-8 באוגוסט 1944.

  

בעת הזו נחשב טקטיקאי ממדרגה ראשונה וממפקדי השריון הבכירים המנוסים ביותר בצבא ארה"ב.
מהפריצה מראש הגשר בנורמנדי ועד ליום שבו נהרג, ב-31 במארס 1945, הוביל גנרל רוז את דיוויזיית השריון ה-3 בכל הקרבות בצפון צרפת, במערכת יער הורטגן ( Battle of Hurtgen Forest ) והקרב על הבליטה ( Battle of Bulge ) ואל תוך גרמניה, בשורה של מבצעים מבריקים אשר העניקו לעוצבת שריון זו את הכינוי המשמש שמה עד היום "ראשי החנית (THE SPEARHEADS)". לאחר מותו, ובשל המבצע המוצלח שאותו הוביל גנרל רוז לכיתור הגרמנים בכיס הרור, החליטו מפקדי הקורפוס ה-7 והארמיה ה-1 להעניק לכיס בו כותרו הגרמנים את השם "כיס רוז".

גנרל רוז נהרג ב-31 במארס 1945, בהובילו את עוצבתו מחפ"ק בחזית הוא נורה על-ידי מפקד טנק גרמני בנשקו האישי.
הוא היה מפקד הדיוויזיה היחיד בצבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה אשר נהרג בקרב.
עיטוריו כללו את צלב השירות המצוין, אות השירות המצוין, פעמיים כוכב הכסף, אות לגיון הכבוד, כוכב הארד, עיטור לב הארגמן, לגיון הכבוד הצרפתי, צלב המלחמה הצרפתי וצלב המלחמה הבלגי.
 
המורשת
דיוויזיית השריון ה-3, תחת פיקודו של הגנרל האמריקאי-יהודי מוריס רוז, כעוצבת החוד המובילה של פלישת בעלות הברית למערב אירופה במלחמת העולם השנייה, מחזיקה בהישגים הבאים:
10.9.1944 - הראשונה אשר ירתה אש ארטילריה אל תוך שטח גרמניה.
12.9.1944 - הראשונה שחצתה את הגבול לתוך גרמניה (דרומית לאכן).
הראשונה שכבשה עיר גרמנית - רוטגן, מערבית לבון.
13.9.1944 - הראשונה שהבקיעה את "קו זיגפריד".
15.9.1944 - הראשונה שפרצה מעבר ל"קו זיגפריד" וחדרה לעומק השטח הגרמני.
18.9.1944 - הראשונה שהפילה מטוס גרמני באמצעות תותחי נ"מ המוצבים על אדמת גרמניה.
5.3.1945 - הראשונה שכבשה עיר גרמנית גדולה - קלן.
בסיכום: זו העוצבה הראשונה שפלשה לאדמת גרמניה מאז מלחמות נפוליון.
העוצבה תחת פיקודו של מוריס רוז מחזיקה בשיא המהירות של ההתקדמות היומית בלחימה של עוצבה משוריינת בכל הזמנים - 170 ק"מ, ביום 29.3.1945.
תפישת לחימתו וביצועיו בשדה הקרב כמפקד עוצבה משוריינת הפכו לנכס צאן ברזל של צבא ארה"ב וקיבלו מקום בולט במורשת חיל-השריון האמריקאי. עיקרי תפישתו התמצו בהוצאת האויב משיווי משקל על-ידי פעילות תוקפנית לשמירת מגע מתמיד עם האויב, מציאת נקודת התורפה במערכיו ומכה חזקה באמצעות מירב הכוח הזמין בנקודה זו ואחר כך מרדף עד כלות כדי לא לאפשר לו להתארגן.