ה"גוארדיה לודובה" – "המשמר העממי" ורוב-נארבוט

        ה"גוארדיה לודובה" – "המשמר העממי" ורוב-נארבוט

                                                               אל"מ (מיל) ד"ר בני מיכלסון
                                         
הזרוע הצבאית של מפלגת הפועלים הפולנית אשר נוסדה בינואר 1942 ובחלה לפעול נגד הגרמנים, כובשי פולין עד למיזוגה ב"ארמיה לודובה" בראשית 1944. פעילותה הצבאית הומחתה ע"י המודיעין בפיקוד העליון הסובייטי. הפעולה הראשונה של ה"גוארדיה לודובה" כנגד הגרמנים התרחשה בחודש מאי 1942. בשנת 1943 התפתח הארגון לתנועה המונית שכללה כ- 10,000 איש, מהם כ- 1,700 לוחמים והשאר סייענים ותומכי לחימה. פעילותו העיקרית הייתה במחוזות לובלין, ורשה (כולל סיוע למורדי הגיטו) קילצ'ה, קרקוב, וכן בשלזיה ובלודז'.

לפי מקורות רוסיים, במשך קיומה (כשנה וחצי – מאי 1942-ינואר 1944) הפעילות המבצעית של ה"גוארדיה לודובה" כללה 237 התקלויות ותקיפות כנגד כוחות הכיבוש הגרמנים ומשתפי הפעולה אתם ובתוך כך הורדת 127 רכבות מהפסים, והריסת 36 תחנות רכבת.

ב- 1 בינואר 1944 מוזגה ה"גוארדיה לודובה" לתוך ה"ארמיה לודובה" וחדלה להתקיים.

איגנאסי רוב-נארבוט (רוזנפרב) Ignacy Robb-Narbutt 1912 – 1958

נולד במשפחה יהודית להוריו יעקב רוזנפרב והלנה לוונדובסקי. כבר בביה"ס התיכון נמשך למקצוע העתונאות והיה לעורך הראשי של עתון ביה"ס בו למד. בשנת 1929 הצטרף לתנועת הנוער הסוציאליסטית בפולין ועד 1931 למד עתונאות במסגרת האונ' הפתוחה. בשנת 1935 קיבל תעודת בגרות בניז'וויאז'. בין השנים 1932 – 1937 היה כתב של הרדיו הפולני ופרסם מספר שירים וסיפורים שהפכו אותו לסופר די ידוע ובשנת 1937 היה לעורך ראשי של ה"פופולר ז'ורנל".

איגנאס רוזנפרב התנדב, במקביל, לשירות המילואים בצבא פולין והוסמך מביה"ס לקציני מילואים בזמברווב ולאחר מכן עבר השלמת קצין פרשים והוצב בגדוד האולאנים ה- 4. ב- 1935 הצטרף למפלגת הפועלים הפולנית.

במערכת ספטמבר 1939 שרת בגדוד משמר ונפצע בקרב מבצר ג'גילוניאן. הצליח לעבור לאזור הכיבוש הסובייטי לסטינסלווב ולאחר מכן ללבוב שם נמנה על מערכת הרדיו הרוסי בשפה הפולנית ועתון "הסרט האדום". בינואר 1940 הוא הועבר מתפקידיו כאשר מחה כנגד מאסרו שלהסופר הפולני וולדיסלב ברוניאבסקי וסופרים פולנים אחרים ע"י ה- NKVD. בלית ברירה החל לעבוד כפועל במפעל טקסטיל בלבוב, ובין יוני 1941 ל- יולי 1942 עבד כפועל חקלאי.

בחודש יולי 1942 חזר לורשה הכבושה ע"י הגרמנים והצטרף למפלגת הפועלים הפולנית שפעלה במחתרת והיה ממקימי הזרוע הצבאית שלה "המשמר העממי" (גוארדיה לודובה). בראשית אוגוסט מונה למפקד הג"ל בקילצ'ה ובמחוז ראדום. היה בין ששת נציגי המחתרת שנפגשו באופן חשאי עם הסופר הפולני הידוע הנריק סינקייביץ' אשר העניק לרוזנפרב את הכינוי המחתרתי "נרבוט" (על שם היסטוריון, סופר ומהנדס צבאי, גיבור ליטאי-פולני בן המאה ה- 19).

ב- 1943 מונה למפקד מחוז וורשה של ג"ל וכנציג מפלגת הפועלים ו"המשמר העממי" ניהל מגעים עם גופי מחתרת אחרים במגמה לאחד כוחות במלחמה בנאצים. עקב התמדתו והישגיו המחתרתיים קיבל הערכה רבה וקודם לדרגת רס"ן. לאחר מכן קודם לראש מחלקת כוח אדם במטכ"ל המחתרתי של "המשמר העממי".

בנובמבר 1943 סולק מכל תפקידיו בשל הביקורת שמתח על אופן הניהול של "המשמר העממי" ע"י מפקדו פרנסיזק יוסויאק (Franciszek Jó?wiak ). האשמותיו הבלתי מוצדקות של יוסויאק לא התקבלו ע"י ראש מפלגת הפועלים הפולנית גומולקה ועל כן, עם הקמתה של "ארמיה לודובה" ומיזוגה של ה"גוארדיה לודובה" בתוכה מונה נרבוט, בפברואר 1944 למפקד מחוז צ'סטוחובה. באוגוסט 1944, הוקם הצבא הפולני העממי ורוב-נרבוט קיבל דרגת סא"ל בצבא. מונה לקצין אג"ם של הארמייה הפולנית ה- 2 ולאחר מכן סגן מפקד דיויזיית החי"ר מס. 8. בדצמבר 1944 סולק שוב והועמד בעתודת המטכ"ל, הפעם בשל התנהגות בלתי הולמת כלפי קצינים בכירים רוסים.

בינואר 1945 הוחזר מ"גלותו" ומונה לנציג הממשלה הזמנית ומושל הבירה ורשה בדרגת קולונל. חידש את עבודתו העתונאית באמצעי התקשורת בפולין המשוחררת.

בדצמבר 1945 מונה לסגן שר ההגנה ובמקביל למפקד משטרת הרכבות.

בין שאר הישגיו היה קביעת הסמל של "גוארדיה לודובה" ב- 1943 כנשר הפולני ללא הכתר.

נפטר בשנת 1958 והוא רק בן 46.

עיטורים:

  • מסדר צלב גרינוואלד מדרגה שלישית.
  • צלב הכסף של וירטוטי מיליטרי.
  • צלב הגרילה.
  • עיטור ורשה 1939 – 1945.
  • עיטור הניצחון והחרות 1945.