כנגד הסילוף של מעשה הגבורה הצבאי
משה שפיצבורג
ספר קטן של פבל פסאטי ”זוכרים את כולם בשמם" הניב את המחשבות על הנושא הזה. פבל עלה ארצה מרומניה,השתתף במלחמות "ששת הימים"-1967, יום הכיפורים"-1973, "לבנון הראשונה"- 1982. כל השנים, אפילו במהלך שירות בצה”ל אסף ולמד חומרים על תרומותיהם של לוחמים יהודים לניצחון על גרמניה הנאצית. במשך 20 שנה שיתף פעולה עם סופרים, חוקרים ידועים של גבורה היהודית במלחמת העולם השנייה, ג.שפירא ("יהודים – גיבורים בריתהמועצות"), פ. סברדלוב ("אנציקלופדיה לגבורה היהודית") והעורך הראשי של הביטאון ”דבר נכי המלחמה” ארקדי תימור.
בשנת 2009 סמוך לפטירתו, סיים פבל לנתח פרסומים רבים ולמיין ביסודיות רבה את החומר, שעבר בדיקה קפדנית על הגבורה היהודית. את המידע אסף בזכות ההתכתבות הרחבה עם היסטוריונים רוסים, עובדי הארכיונים. פסאטי פרסם את החומרים על גבורה יהודית בספרו ”זוכרים את כולם בשמם". חומריו מאומתים ע”י מסמכים רשמיים או ציטוטים ממקורות. לפי נתוני הארכיון המרכזי של משרד ההגנה הרוסי,
היו 501,000 יהודים בכוחות המזוינים של בריה”מ בזמן מלחמת העולם השנייה, בהם 167,000 קצינים בכוחות המזוינים (33%). זה הווה 10% ביחס לסגל הקצינים הכלל סובייטי.
ביחידות הקרביות שירתו 20,000 נשים יהודית.
% 40 - 198,000 חיילים יהודים נהרגו ונעדרו במלחמה.
לפי נתוני מינהל כוח אדם במשרד ההגנה של ברית המועצות שנת 1947 מכלל מקבלי העיטורים (לפי סעיף”לאום”,השורה החמישית, בת”ז הסובייטית) עוטרו עד- 9.5.1945 160,772 לוחמים יהודים בעיטורים ומדליות (לא כולל מדליות לימי השנה ומדליות המוענקות עבור התקפות,שחרור ערים וכד).
תואר הכבוד ”גיבור ברית המועצות” הוענק ל– 162 יהודים, ל- 14 מתוכם אחד מההורים הוא יהודי.
14 חיילים שקיבלו את כל שלושת הדרגות של עיטור התהילה הם יהודים (לפי סעיף התשיעי בתעודת חוגר הסובייטית).
ברשימה של גנרלים ואדמירלים ישנם 412 יהודים. המוצא היהודי מצוין רק בהסתמך על המסמכים הסובייטים (לפי מצבת כוח האדם).
מכך יכולים הקוראים לקבל מידע על כמות היהודים בפיקוד העליון, בהנהגת הצי, על הפעילים הידועים בתעשייה צבאית וענפים הכפופים לה, על מדענים, מהנדסים, אמנים, סופרים ונציגים בולטים אחרים של העם היהודי, שהישגיו הוכרו בברית המועצות.
יש לספר לבני הנוער על פרק הגבורה היהודית באחת התקופות הטרגיות בתולדות עמנו – תקופת מלחמת העולם השנייה. תפקידו של ”יד ושם”, כמוסד להנצחת זכר השואה, הוא הרואי בהחלט.
אך האם נאמר הכל על הגבורה הצבאית? מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה נועד למלא את הפער, לתרום למודעות הציבורית ולתקן עוול היסטורי שנעשה בנושא. אך הקמתו בלטרון נדחית מדי שנה, למרות החלטת הממשלה על הקמתו לפני מספר שנים.
האם יתגשם החלום על בית המקדש הזה?, מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון? ותיקי המלחמה המבוגרים חיים בתקווה לכך וממשיכים את תעמולת הגבורה הצבאית.