הינדה טסמן

נולדה בשנת 1929 במינסק שבבלרוס, האמצעית בשבעה אחים ואחיות. אביה אלי היה בעל קונדיטוריה, בנאי ופועל מתכת. אמה טייבה (טובה) ניהלה את החווה הקטנה של המשפחה שהיו בה מטעי פרי ומשק חי ובימי השוק הייתה מוכרת פֵרות, ביצים וחלב בקר וצאן. ביולי 1941, לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות, רוכזו יהודי מינסק בגטו. באוגוסט נרצחו אלפי יהודים באקצייה בגטו. לאחר מכן נכנסו גרמנים לגטו כמעט מדי לילה ורצחו משפחות שלמות בירי. באחד מלילות נובמבר נכנסו גרמנים לביתה של משפחת נחמצ'יק וירו למוות בכל בני המשפחה. רק היא ניצלה – אביה נפל עליה והסתיר אותה בגופו. היא הסתתרה זמן מה בבית דודיה ושכניה, בני משפחת רובינצ'יק. היא הייתה מלקטת חפצים מבתי ההרוגים ומבריחה אותם אל מחוץ לגטו. את המזון שקיבלה תמורתם הבריחה לגטו תוך סיכון חייה. היא שובצה לעבודת פרך במפעל לבנים בגטו ובד בבד המשיכה בהברחות. בסוף השנה פרצה בגטו מגפת טיפוס הבטן והפילה מאות חללים. גם היא חלתה אך החלימה. באפריל 1943 ברחה מהגטו בעקבות בת דודתה יוכי והסתתרה באחד הכפרים הסמוכים למינסק. לאחר כמה שבועות צורפה לקבוצת הפרטיזנים בפיקודו של שלום זורין שפעלה ביערות הסמוכים. היא לא נראתה יהודייה, ולכן משימתה הראשונה הייתה לשוב לגטו שברחה ממנו ועם חברתה אידה צוקרמן לחלץ מתוכו אנשים דרך גדר התיל ולהוביל אותם אל תוך היער, עד מחנה הפרטיזנים ששכן כ-30 קילומטר מהגטו. במחנה הפרטיזנים של זורין נקלטו לא רק גברים צעירים שיכלו להיות לוחמים אלא גם משפחות שלמות של יהודים שברחו מהגטאות. היא הסתננה אל הגטו דרך גדרות התיל או נטמעת בחשאי בין הפועלים השבים לגטו מעבודתם במפעלים שמחוץ לגטו. בכל פעם שיצאה מהגטו, הייתה מבריחה ממנו עשרות יהודים, ובהם רופאים שתרמו למחנה הפרטיזנים תרופות וציוד רפואי וצעירים שהיו ללוחמים ביחידת הפרטיזנים. עוד הייתה היא מבריחה מהגטו תרופות, תחבושות, מזון ודברי ערך, ותמורתם קיבלו הפרטיזנים מזון מאיכרי הסביבה. היא גם הייתה אוספת נשק ותחמושת שמצאה במקומות שהיו בהם יחידות צבא גרמניות ונשק סובייטי שנותר בשטח מנסיגת הצבא האדום בקיץ 1941. מעת לעת שובצה לשמירה על המחנה עם נשק. במשך שנתיים שרדה עם הפרטיזנים ביער בכל ימי נדודיהם, מנוסתם מהגרמנים והלחימה שלהם. עם תום המלחמה שבה למינסק, למדה לימודי ערב והחלה לעבוד במפעל תפירה. בחגיגות 9 במאי 1947 הכירה את בוריס טסמן, חייל משוחרר וטכנאי מכונות, וכעבור חודשיים הם נישאו. השניים עברו לפולין וב-1959 עלו לישראל. להם שני בנים.