חיפוש לוחם

אליעזר פונימונסקי

פרטים אישיים הדפסה

אליעזר (לזר) פונימונסקי
בן יוסף ודבורה
נולד ב: וורשה,פולין
ב: 18/10/1913
שרות בצבא: פולין
נפטר ב ישראל
ב: 29/05/2000

קורות חיים

אליעזר(לוציאן) פונימונסקי נולד ב-18.10.1913 בוורשה שבפולין, למד בבית הספר התיכון והחל לסייע בפרנסת הבית כבר מגיל 14, לאחר שסיים את לימודיו בתיכון החל ללמוד לימודי חשמל בבית הספר היהודי הטכני הגבוהה ע"ש וולברג. בינואר 1937 התחתן ובדצמבר אותה שנה נולד בנו הבכור מרק.

טרם סיום לימודיו בסימסטר האחרון ב-1.9.1939 פרצה מלחמת העולם השנייה.  הוא הצטרף לקריאת הגיוס עזב  את וורשה והתגייס לצבא הפולני, עם כניעת הצבא הפולני והתפוררות יחידתו בביאליסטוק נשאר בביאליסטוק.

אשתו ובנו נותרו בבוורשה ובהמשך בגטו שנבנה. הוא  שמר על קשר עם משפחתו באמצעות מכתבים בהם ביקש כי יצטרפו אליו לביאליסטוק ובדצמבר 1940 הצליחו בני המשפחה להמלט מהגטו בסיוע של חייל גרמני והמשפחה התאחדה מעברו השני של נהר הבוג.

ב-22.6.41 עם פרוץ הקרבות בין ברה"מ וגרמניה נמלטה המשפחה עם פליטים נוספים לאזור קירגיסטן.

עם הקמת הצבא הפולני החדש בפיקודו של הגנרל אנדרס התייצב לגיוס אך בגלל יהדותו סורב. ב-1942 גוייס לצבא האדום כחשמלאי ונשלח לעיר באקו שבאזרביזאן שם הועסק במפעל מכוניות. כשנודע לו שמוקם צבא פולני חדש פנה לממונים עליו בבקשה להעבירו לצבא הפולני וכיוון שסורב החליט עם שלושה חיילים יהודים נוספים לערוק ולהצטרף לצבא הפולני. הארבעה מצאו דרכם לצבא הפולני ומייד עם גיוסו נשלח לקורס הקצינים הראשון בריאזן, סיים את הקורס בדרגת סג"מ והוצב בפלוגה 8 בגדוד השני בדביזיה הראשונה ע"ש טדאוש קושצ'ושקו כמפקד מחלקת מקלעים כבדים. לאחר מכן מונה כקצין מבצעים במטה הגדוד עמו נלחם והשתתף בקרבות לשחרור וורשה, שם לראשונה התחוור לו כי כל בני משפחתו נרצחו. בהמשך השתתף בקרבות WAL POMORSKE והיה בין הראשונים לצלוח את נהר האודר ולהקים בו ראש גשר לשאר הגדוד והדביזיה. המשיך ונלחם בקרבות על אדמת גרמניה והיה בין הלוחמים היהודים שהשתתפו בקרבות על ברלין בגדוד הפולני היחידי שלחם שם. על אומץ ליבו בקרבות זכה באותות גבורה והצטיינות- צלב האומץ ומדלית גבורה, על כיבוש ברלין עוטר במדליות מהצבא הפולני והסובייטי. בתום המלחמה המשיך לשרת בצבא הפולני בדביזייה הראשונה הגיע לתפקיד סגן מפקד אוגדה בדרגת סא"ל. ב-1955 השתחרר מהצבא הפולני בתפקידו האחרון כקצין הלוגיסטיקה של הדביזייה הממוכנת.

ב-1957 עלה עם בתו - אניה ובנו וראובן שהצטרפו לבנו הבכור מרק שעלה ראשון במסגרת עליית הנוער. המשפחה השתקעה בקרית חיים. הוא היה חשמלאי במקצועו ועבד בעבודות מזדמנות עד שהתקבל לעבודה בתיאטרון חיפה מיום הקמתו כאחראי על החשמל לבקשתו של ראש עיריית חיפה אבא חושי. הוא יצא לפנסיה בגיל 65 אך המשיך לעבוד בתאטרון עד גיל 78.

בגיל 86 וחמישה חודשים נפטר והותיר אחריו  3 ילדים , 7 נכדים ו-17 נינים