ווילם גות'

נולד ב-22/04/1915 בברנו, מחוז מורביה, צ'כוסלובקיה. בחטיבת הביניים למד בעיר טרץ' (Terc) שם הוכיח עצמו מבחינה אתלטית וגילה כשרון נגינה בפסנתר. סיים לימודיו התיכוניים ב-15 ביוני 1934 ומיד לאחר מכן התנדב לשירות צבאי.

את אימוניו הבסיסיים עשה בחטיבת האוויר ה-2 באולמוק (Olmouc) וכשסיים אותם הוצב באקדמיית התעופה הצבאית בפרוסטיוב (Prostejov) על מנת לקחת חלק בקורס תצפיתני אוויר. כשסיים את לימודיו באקדמיה הוצב בדרגת רב-טוראי לטייסת ה-5 של חטיבת האוויר ה-2 בברנו, שם עבר אימונים מתקדמים מפרכים. ב-25 ביוני 1935, במהלך טיסת אימונים כשהוא טס במטוס דו-כנפי מדגם Avia A-11, מטוסו התרסק בשעה 8:12 ליד מטווח צבאי במדלנקי (Medlanky). הוא והטייס (בוהוסלב צ'קון) נפצעו קשה. ואושפז ל- 8 שבועות בבית החולים. צלקת על לחיו השמאלית הייתה תזכורת לאותה התרסקות.

למרות תאונתו, רצונו להיות טייס קרב נותר כשהיה ובאוקטובר 1935 שלח בקשה לעבור לאקדמיה לתעופה בחרניצה (Hranice) כדי לעבור קורס טיס. בקשתו אושרה והוא החל את אימוני הטיס בנובמבר 1935. במהלך תקופת אימוניו היה בר מזל פעם נוספת: ב-15 באוקטובר 1937, כשטס גיחת אימון, מטוסו התנגש במטוס אחר והוא נאלץ להיפלט מתא הטייס ולצנוח. בנחיתה נפצע קל. הטייס השני לא שרד ונהרג. חודש לאחר התקרית (נובמבר 1937), סיים את קורס הטיס בדרגת סגן-משנה. הוא הוצב בבסיס Piestany בסלובקיה כטייס מבצעי.

כשכבשו הגרמנים את צ'כוסלובקיה במרץ 1939, מחוזות בוהמיה ומורביה עברו לחסות גרמנית וסלובקיה הייתה למדינת בובה. חיל האוויר הצ'כי פורק ואנשיו הוצאו משירות. צכי.  הוא נשלח למחוזות תחת חסות גרמנית והשלים 312 שעות טיסה. בין אנשי חיל האוויר הצ'כי לשעבר הועברו שמועות על כך שיחידות צ'כיות צבאיות מתארגנות בפולין על מנת להילחם לחירות מולדתם. הוא נענה לשמועות ויצר קשר עם קארל בלגה שהיה איש הקשר המחתרתי שהוביל צ'כים לפולין.

בעזרת המחתרת, יחד עם שניים מחבריו (קארל פרטל ואדולף זלני) ברחו במאי למחוז אוסטרבה, ומשם תכננו להגיע לפולין. ניסיונם נכשל עקב שליטת הגסטאפו בנתיבי הבריחה. ביוני הם ביצעו ניסיון נוסף. עם אביו ועוד שלושה חברים חזרו לאוסטרבה. משם הם לקחו מונית לכפר קטן מחוץ לאוסטרבה שם הייתה תחנת רכבת מסחרית של רכבות להובלת פחם לפולין. בלילה שבין ה-12 ל-13 ביוני, בעזרת עובדי רכבת צ'כים פטריוטים שהיו חברי מחתרת ההברחה, הם התחבאו באחד מקרונות הרכבת. הקרון היה ריק ונאמר להם לעמוד בצדו הימני על מנת שבבידוקים, הגרמנים שהיו חמושים בפנסים, האור יאיר על הצד השמאלי של הקרון כך שצד ימין יישאר חשוך. הרכבת החלה לנוע ובשלב מסוים נעצרה. הקבוצה הצ'כית שמעה דיבורים בשפה הגרמנים ורעשי מגפיים רצות לכל עבר. למזלם, קרונם לא נבדק והרכבת החלה לנוע שוב. אחרי כמה דקות הרכבת נעצרה והחלו לשמוע קולות בשפה הפולנית והם ידעו כי הם הצליחו לברוח מצ'כוסלובקיה סופית. הקבוצה שלחה גלויות מוצפנות למשפחותיהן כדי שידעו שהם הצליחו לברוח. הקבוצה החלה להתארגן בבקרקוב, פולין ונוכחה לדעת כי השמועות על התארגנויות צ'כיות צבאיות בפולין אינן נכונות והחליטו לעבור לצרפת.

הוא וקבוצתו הועברו ללשכת הגיוס ללגיון הזרים הצרפתי בפריז. הם עברו בדיקות רפואיות וסידורים נחוצים לקראת העברתם לאימונים בסידי בל-עאבס באלג'יריה. הכנותיהם לא הושלמו עקב פריצת המלחמה בפולין בספטמבר 1939. הוא שוחרר מהלגיון הצרפתי ולאחר יומיים, ב-9 באוקטובר גויס לחיל האוויר של צרפת.

הוא עבר אימונים כטייס קרב במטוס מדגם MS-230. ושרת עם אמיל פכטנר, פרנטישק חרדיל, ולדימיר זאורל וקארל ויקוקל. הוא וחבריו הצ'כים נשלחו לבית הספר הצבאי המיוחד בסנט-קיר. כשפלשו הגרמנים לצרפת ב-10 במאי 1940, היה תחת משטר אימוני הטייס המתקדמים שזורזו עקב ההתקדמות הגרמנית המהירה. הדבר גרם לכל היחידות לנוע מערבה לכיוון הגבול עם ספרד. ב-23 במאי 1940, כשהוא בדרגת סמל טייס, הוצב בבסיס קאזו (Cazaux) בדרום-מערב צרפת, אך לא לקח חלק בשום פעילות מבצעית.

עם כניעת צרפת ב-22 ביוני 1940, אנשי חיל האוויר הצ'כים שוחררו מחיל האוויר הצרפתי ואלו שהוצבו בקאזו, הועברו לנמל בורדו. תחת פיקודו של קפטן יוסף שייבל (Joseph Scheijbal), עם אנשי אוויר פולנים ועוד טייסים ממדינות שונות, עלו על ספינה בשם "Karanan" ופונו לאנגליה. הם הפליגו ב-19 ביוני והגיעו לנמל הבריטי בפאלמאות'. משם הועברו לקולמונדלי (Cholmondeley), מחנה המעבר הצ'כי ליד צ'סטר. הןא התקבל לחטיבת המתנדבים של חיל האוויר המלכותי בדרגת Pilot-Officer. והועבר לבסיס אנשי האוויר הצ'כים בקוספורד ליד וולברהמפטון.

ב-12 ביולי, ביחד עם עוד טייסים צ'כים, ווילם הוצב בטייסת הצ'כית ה-310 והיה לאחד ממייסדיה. הטייסת מוקמה בדאקספורד וצוידה במטוסי "הוריקן" סימן 1 תחת פיקודם של מפקד-טייסת אלכסנדר הס (הצ'כי הראשון שזכה להיות מפקד טייסת בריטית) ומפקד-טייסת ג'ורג' בלאקווד.

ב-17 באוגוסט 1940, אחרי אימונים מזורזים ושיעורי אנגלית בסיסים, הטייסת הוכרזה במבצעית  וביצעה את גיחתה המבצעית הראשונה ב-18 באוגוסט בשעה 14:10. לאחר שהשלים את אימוניו, בבוקר ה-19 באוגוסט, במטוס הוריקן שמספרו P3142, הוא ביצע את טיסתו המבצעית הראשונה במשך חצי שעה ללא כל מקרים חריגים.

ב-18 באוקטובר, כשהוצב בטייסת 501, הוא טס 24 גיחות מבצעיות במהלך הקרב על בריטניה יחד עם טייסת 310. הגיחות שביצע היו חלק מכנף דאקספורד וחלקן כחלק מטייסות 242 ו-19. לעתים בגיחותיו היה מתכתש עם מטוסי לופטוואפה.

יומו המוצלח ביותר היה ב-7 בספטמבר 1940. יום זה היה יומו ה-60 של הקרב על בריטניה. יום בו טקטיקות הלחימה של הלופטוואפה השתנו. הטייסים הגרמניים הותשו מתנגדותם של טייסי הממלכה המאוחדת ושינו את טקטיקות הלחימה שלהם - מתקיפות על בסיסי המראה ואוויר צבאיים, על מנת שיהיה ריכוז גדול יותר של מטוסי קרב בריטים באוויר, עליהם לתקוף ערים מרכזיות. בין אותן ערי מטרה הייתה לונדון. כנף דאקספורד, שהובלה על ידי הטייס האגדי דאגלס ביידר, יצאה למשימה בשעה 16:45 ב-7 בספטמבר. הרדאר זיהה מבנה מאסיבי של מטוסים גרמניים מתקרבים לשפך נהר התמזה בדרכו לתקוף את לונדון. כנף דאקספורד יצאה על מנת ליירט את המבנה הגרמני. שני הכוחות החלו בקרב האוויר בגובה של 20,000 רגל. בסוף הקרב הצליחה הטייסת להפיל: 3 מטוסים גרמניים מדגם Me-110, מטוס מדגם Me-109 ומטוס מדגם He-111. בסיור, הוא הטיס "הוריקן" והפיל שני מטוסי Me-110. את המטוס הראשון התקיף מכיוון השמש, רדף אחריו והפילו. כששבר ימינה, הותקף על ידי אש ממטוס נוסף. הוא תמרן את מטוסו והביא את המטוס הגרמני אל בין כוונותיו. הוא ירה צרור וחיסל את מקלען המטוס, ירה צרור נוסף וראה כי עשן עולה מכיוון מנועיו של המטוס הגרמני וזה התרסק בנהר התמזה. גם מטוסו נפגע במנועו והוא טס מעל שפך התמזה. עשן לבן החל לפרוח מכיוון המנוע ולבסוף המנוע נעצר. הוא פנה לכיוון החוף וביצע נחיתת-גחון לתוך חוות וויטמנ'ס במחוז אסקס בשעה 17:30 - הוא יצא ללא פגע.

סמל-טייס מהטייסת ה-310 בשם ג'וזף קוקל לא היה בר מזל כמוהו, מטוס ההוריקן שלו הותקף ליד האי Sheppey ומיכל הדלק ניצת. כשהוא הצליח להיפלט החוצה מן המטוס, הוא נפגע קשה כש-72% מגופו נכוו. נדרשו לו שנתיים של החלמה עד שיוכל לטוס שוב.

גיחתו המבצעית האחרונה (ה-24) עם טייסת 310 הייתה ב-11 באוקטובר, סיור כנפי משותף עם טייסות 19 ו-242 שארך 64 דקות בגובה 20,000 רגל. בשלב זה בקרב על בריטניה, רבות מטייסות הקרב הבריטיות היו חסרות מספר רב של טייסים. הדבר יצר מצב שכל הזמן היו מעברים של טייסי קרב מטייסת אחת לשנייה. ב-18 באוקטובר, ביחד עם עמיתו הצ'כי, הטייס ולדימיר זאורל, הוא הוצב בטייסת 501 שמוקמה בקנלי (Kenley) שצוידה במטוסי הוריקן. ב-25 באוקטובר בשעה 15:25, טס בגיחה מבצעית באזור טנטרדן (Tenterden) כסגן מפקד הלהק (מפקד הלהק היה קן מקנזי). ליד קרנברוק (Cranbrook) מבנה מטוסי ההוריקן נתקל בלהק של מטוסי Me-109 גרמניים. הקרב החל אך מטוסו התנגש עם מטוסו של מקנזי במהלך הלחימה. מקנזי הצליח להיפלט ממטוסו ולצנוח בבטחה ליד גודהורסט (Gaudhurst). הוא התרסק עם מטוסו בשדה פתוח ונהרג. 

הוא נקבר ב-31 באוקטובר בקבר מספר 141, חלקה W בבית הקברות בקנט. מפקד הטייסת אלכסנדר הס סיפר כי הוא היה טייס בעל מוניטין מכובד. בתור אדם מן השורה היה שקט עם מזג חברותי וקצין למופת. כטייס היה אמיץ, ממושמע ורגוע.

ב-25 בינואר 1945, הוא קודם לדרגה הצ'כית המקבילה לקפטן. מעיטוריו: צלב המלחמה הצ'כי מדליית הצבא הצ'כי החפשי, כוכב 1939-1945 כוכב צוות האוויר הבריטי ומדליית ההגנה