אהרון אנטונין רודני

נולד ב 2/10/1908 למרים ושמואל רוזנטל, שהיה ראש הקהילה, בכפר בוגדן Tiszabogdan) Bohdan) שהשתרע לאורך אחד מיובלי נהר הטיסה במחוז ראחוב. בעת הולדתו היה האזור בשליטת האימפריה האוסטרוהונגרית, לאחר מלחמת העולם הראשונה הועבר לשליטת צ׳כוסלובקיה.

שרת בשרות סדיר כקצין פרשים בצבא הצ׳כוסלובקי, כשהשתחרר מהשרות הצבאי, ניהל את עסקי המשפחה בבוגדן וביניהם בית ההארחה, מסעדה ועסקי כריתת והובלת עצים. ארגן ועמד בראש אירגון להגנה עצמית כנגד הסיצ׳ים והציפצרים כ - 200 איש שברשותם היו כלי נשק.

מיד בתום הסכם מינכן ב - 1939 ספחה גרמניה את חבל הסודטים ואזורים נוספים במערב צ׳כוסלובקיה, פעולה שהיוותה את הצעד הראשון למלחמת העולם השניה. פליטים יהודים שהגיעו לבוגדאן זכו לסיוע מהאירגון שלו שפעל במחתרת. הם הסתירו את היהודים הפולנים, ציידו אותם בתעודות, במידע ובצידה לדרך ושלחו אותם לבודפשט אל אנשי המחתרת היהודית שם. 

הוא היה בין המגוייסים לפלוגות העבודה ההונגריות אשר נשלחו לחזית המזרחית בגבול אוקראינה בשורות הארמיה ההונגרית השניה, לאחר מרץ 1942. הם הועבדו בהובלת ציוד צבאי ותחמושת ובפינוי שדות מוקשים וסבלו יחס משפיל, התעללויות ורציחות מכוונות. בינואר 1943 לאחר קרב סטלינגרד, הוכרעה הארמיה ההונגרית השניה, והוא, יחד עם אלפי יהודים ששירתו בפלוגות העבודה נפלו בשבי הצבא האדום ונשלחו למחנות שבויים בסיביר. שם סבלו מטיפוס, מרעב וקור בתנאים בלתי אנושיים. לאחר ההכרה בממשלתה הגולה של צ׳כוסלובקיה, הסכימה ממשלת ברית המועצות להקמת יחידות צבאיות צ׳כוסלובקיות בתחומה. הוקמה בריגדה צ׳כוסלובקית בפיקודו של סבובודה  שלחם עם הגדוד הצכוסלובקי בסוקולובו בגזרת חראקוב.

יחד עם אחיו מארק רודני התנדבו לבריגדה כקצינים. הוא שרת כקצין קרבי ולאחר שנפצע ואיבד את כושרו הקרבי, מונה למפקד אספקת הדלק ליחידות הבריגדה הפזורות בשטחי הלחימה ואילו אחיו מארק שרת כמג״ד בדרגת סרן. שניהם שרתו בקרבות הקשים לשחרור קייב, ובקרבות מעבר ההרים הדוקלה Dukla.

השתתף  במצעד הנצחון בככר המרכזית בפראג, צ’כוסלובקיה 17 במאי 1945. 

רעייתו מלכה לבית פישלוביץ ובנו שמואל נרצחו באושוויץ יחד עם רבים מאחיו, אחיותיו ובני משפחותיהם ורבים מבני בוגדאן והאזור. 

בשנת 1946  בפראג פגש  את מרים לבית ליכטנשטיין והם נישאו בבית הכנסת העתיק Altnueshoul ברובע היהודי בפראג. לאחר המלחמה שרת כקצין העיר Cheb, בגבולה של צ׳כוסלובקיה עם גרמניה. בין היתר הוא עסק בהוצאה לפועל של גזרי דין לגרמנים שנתפסו באזור.

  בשנת 1949 עלה לארץ ישראל עם אשתו מרים ועם בנם מיכאל. הם הגיעו למעברת פרדסיה ואח״כ עברו לנתניה. הוא לחם במלחמת סיני 1956. עבד במפעל "אדרת" לייצור צמר בהרצליה, התנדב כמורה לעברית לעולים במסגרת הנחלת הלשון ושרת שנים רבות כמתנדב ב״ משמר האזרחי״ בנתניה. 

נפטר ב  8.01.1996 בנתניה.