תנחום דוידוביץ אילאייב

נולד בשנת 1921 בבאקו, אזרבייג'ן. בנעוריו החל לעבוד במשרד עורך העיתון הקומוניסטי בבאקו אשר התפרסם בשפת יהודים ההרים, שפת הטאט. כמו כן היה פעיל בתיאטרון היהודי בעיר.

באביב 1941 התגייס לצבא האדום כקצין מודיעין בדיביזיית הרובאים ה-80 ולאחר מכן היה מפקד פלוגה בדיביזיה ה-120. בליל ה-31 בינואר 1943, אילייאב קיבל משימה לקחת בשבי גרמנים ומסמכים למטרות מודיעין. הוא אסף קבוצת חיילים עמו וחדר לעורף האויב, תקף עמדה בקרב פנים אל פנים, השמיד את העמדה ושבה שני חיילי אויב. קבוצתו הצליחה במשימה ללא אבידות. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה בדיביזיית הרובאים ה-120 והשתתף בשבירת המצור על לנינגרד ולקח חלק בקרב לשחרור פולין וחציית נהר "אודר". במהלך המבצעים ההתקפיים הוכיח עצמו כקצין אמיץ. במהלך הקרב לכיבוש אופלן ב-21 בינואר 1945, מחלקתו התקדמה לאגף הימני של האויב וחיסלה 26 מחייליו. לבדו הרג 5 חייליו אויב. כאשר החל האויב במתקפת נגד, הוא אירגן עמדות הגנה ששמרו על הקו על מנת ששאר החטיבה תצליח להגיע. בעת חציית נהר אודר הקפוא, למרות הפגזות גרמניות הוביל את חייליו לגדת האויב ושמר עליה על מנת ששאר החטיבה תצליח לחצות.

ב-7 באפריל 1945 נפל בקרב.

עיטוריו: שני עיטורי הכוכב האדום, מדליית ההגנה על לנינגרד.