הרמן הירש בקר

נולד בסטוונגר אשר בנורבגיה בשנת 1916 להורים יהודים אשר היגרו למדינה שנתיים קודם מסמולנסק ברוסיה.

לאחר כיבוש נורבגיה ע"י הגרמנים הצליח לברוח לאנגליה באוגוסט 1941. עם הגיעו, התגייס מייד לחיל האוויר הנורבגי בגולה ונשלח למחנה האימונים "נורבגיה הקטנה" אשר בטורונטו קנדה. לאחר האימון הבסיסי נשלח לקורס טיס אולם הוא לא סיימו כטייס בשל בעיות שהיו לו בתרגילי הנחיתה. במקום טייס הוא בחר להיות נווט ונשלח לקורס השני לנווטי-אוויר נורבגים וסיים בהצטיינות את הקורס המשותף הבריטי-קנדי לתצפיתנים מוטסים בפברואר 1943. בתחילה הוצב לטייסת מטוסי הים הנורבגית מס. 333 בחיל האוויר הבריטי, הוא הוצב אליה כנווט. הטייסת שצוידה במטוסי-ים מסוג "קטלינה" עסקה בעיקר במשימות נגד צוללות, פעילותו במסגרת זו הייתה מתישה וכללה סיורים ארוכים וממושכים בני 20 שעות מעל האוקיינוס האטלנטי. הוא השתתף ב- 18 גיחות כאלה במסגרת הטייסת וקודם למעמד של נווט-ראשי. אחר כך הוצב בטייסת האוסטרלית 464 ואיתה המשיך ללחום. כאשר הסתבר לו, בהיותו באנגליה, שמשפחתו גורשה לגרמניה, החליט להתנדב למשימות מיוחדות וקשות במיוחד. במחצית שנת 1944 עבר ביקר הסבה למטוסי קרב-הפצצה דו-מושביים מדגם מוסקיטו.

משימתו האחרונה הייתה ב- 21 למרץ 1945. בעת ההיא הגיעה לבריטניה בקשה של המחתרת הדנית להפציץ את מפקדת הגסטאפו בקופנהגן, בירת דניה, בה היו כלואים רבים ממנהיגיה, במגמה לאפשר את בריחתם מהשבי. לביצוע משימה זו נתבקשו מתנדבים והוא היה ביניהם. אורגנה כנף האוויר למבצעים מיוחדים מס. 34 שכללה 20 מטוסי מוסקיטו. לביצוע המשימה הם יצאו ממזרח אנגליה, מלווים ב- 31 מטוסי-קרב מסוג מוסטנג. המטוסים טסו בגובה 15 מ' בלבד מעל פני הים על מנת להתחמק מהמכ"ם הגרמני. בשעה 1130 הם הגיעו ליעדם ונכנסו למבנה. מזג האוויר היה גרוע והראות בעייתית. התקיפה בוצעה בשלושה גלים: הגל הראשון הטיל את הפצצות על המטרה. אחד ממטוסי גל זה נפגע והתרסק אל תוך מוסך סמוך כאשר ענן עשן שחור מתרומם ומכסה את הגישה למטרה. הגל השני, בהובלתו, הטיל גם הוא את פצצותיו על המטרה אולם אחד המטוסים החטיא ופצצה שלו פגעה בבית ספר סמוך. הגל השלישי זיהה את המטרה כאש והעשן שעלו מהתרסקות המטוס של הגל הראשון והטיל את כל פצצותיו על בית הספר ושכונת המגורים שבסמיכות. 86 ילדים ו- 17 מבוגרים נהרגו בתקיפה. 5 מטוסים הופלו ו- 9 אנשי צוות-אוויר נהרגו במבצע.

יחד עם זאת, נחשב מבצע זה כהצלחה באשר 26 אנשי מחתרת נורבגים הצליחו לברוח ממפקדת הגסטאפו שהותקפה ועוד 8 נהרגו בניסיון. לגרמנים נהרגו 151 איש בהם 23 אזרחים דנים שעבדו במפקדה הגרמנית. מטוסו הופל ע"י אש נ"מ גרמנית בדרכו חזרה לבסיס והתרסק בים. גופתו נסחפה לחוף של אי בלתי מיושב והוא נקבר בחצר הכנסייה של טרנאיברג (TRANEJBERG) באי הדני סמסו (SAMSO). על קברו נכתב "כאן קבור טייס בריטי אלמוני אשר נפל לים ב- 26 למרץ 1945". רק בשנת 2000, שירות ההנצחה של נורבגיה הצליח לזהות את הגופה שלו והכיתוב על מצבתו שונה ובשנת 2009 אף נוסף מגן דוד על מצבה זו. הוא עוטר ב"צלב הטיסה המצוינת" (DFC) העיטור הגבוה ביותר הניתן לאנשי צוות-אוויר על ביצועים יוצאי דופן בעת טיסה. גופתו של הטייס האוסטרלי, בן זוגו לטיסה, לא נמצאה מעולם. ב- 29 למאי 1945, שלושה שבועות לאחר תום מלחמת העולם השנייה, שלח חיל האוויר הנורבגי מכתב למשפחתו בסטוואנגר בו הוא מודיע להם שבנם נעדר לאחר תקיפת מפקדת הגסטאפו בקופנהגן. אולם לא נשאר מי שיקבל מכתב זה כיוון שכל משפחתו הייתה בין המגורשים מנורבגיה ונספתה באושוויץ.