ג'ייקוב פרג' רפאל ג'ייקוב

נולד ב-1923 בכלכתה, בשם יעקב פארג' רפאל יעקב למשפחה יהודית, שהיגרה להודו מבגדאד לפני למעלה מ-200 שנה. בגיל 9 אביו שלחו לפנימיה צבאית בעיר דארג'ילינג כ- 500 ק"מ מכלכלתה. בגיל 18, בשנת 1941 הצטרף לצבא ההודי, שהיה תחת פיקוד בריטי "כדי להלחם בנאצים" ונלחם במסגרתו במלחמת העולם השניה. הוא התנדב לחיל התותחנים ועם האגד שלו נשלח לצפון אפריקה, לשם הגיעו לאחר הקרבות נגד הקורפוס האפריקאי של רומל. משם נשלח עם יחידתו לצפון עירק, ומשם הועבר לסומטרה. לאחר כניעת יפאן חזר להודו, שקיבלה כבר את עצמאותה.

לאחר קורס תותחנות, אותו עבר בבריטניה. התמנה למפקד סוללת תותחים הרריים ושירת בדיביזיה משוריינת. אח"כ נשלח לארה"ב, שם עבר קורסים בתותחנות ובטילים וכשחזר מונה לקצין מטה בפיקוד המערבי. למרות שלא תכנן קריירה צבאית כדבריו, אהב את השירות בצבא ונשאר בו. במהלך שנות ה-60 היה מפקד ביה"ס לתותחנות ואח"כ התמנה למפקד דיביזית חי"ר במחוז רג'סטאן. ב-1963 היה בריגדיר גנרל וב-1967 מייג'ור גנרל וב-1969 התמנה למפקד הפיקוד המזרחי בכלכתה. באותה עת החלה מרידה גדולה בחבל המז' של פקיסטאן, שמחולליה ביקשו בעזרתה להתנתק מפקיסטאן ולהשיג עצמאות. רו"מ הודו דאז, אינדירה גנדי ביקשה לסייע להם, דבר שהביא לפרוץ מעשי עוינות בין שתי המדינות, בעקבותיהן הכריזה הודו מלחמה על פקיסטאן ב-1971. ג'ייקוב, שפיקד על החזית מול מז' פקיסטאן, תכנן את המהלך האופנסיבי כנגד הכוחות הפקיסטאנים, כשהוא מכוון את מאמצו העיקרי למהלך מהיר לעבר הבירה דאקה. מהלך זה הוכיח עצמו כמוצלח ואף הביא לסיום המלחמה מוקדם יותר מהמתוכנן ובפחות אבידות. הפקיסטאנים נכנעו ללא כל תנאי, עפ"י דרישתו החד משמעית של ג'ייקוב, שקיבל אישית את הכניעה מהמפקד הפקיסטאני מולו נלחם. המלחמה, שהסתיימה תוך 17 יום, הביאה לעצמאותה של בנגלה- דש והפכה את הודו למעצמה איזורית. פרש ב-1978 בדרגת לוטנט גנרל, סרב להצעה להתמנות למושל חבל אסאם ופנה לעסקים. ב-98 מונה למושל גואה וב-99 עבר לשמש מושל חבל פנג'ב, תפקיד בו נשא עד 2003. היה פעיל גם בחיי הקהילה היהודית ושימש נשיא בית הכנסת בניו דלהי. ביקר בישראל מספר פעמים, אחת מהן עפ"י הזמנת ראש הממשלה דאז, רבין. היה מיודד גם עם מוטה גור. מילא תפקיד עקיף בהחלטת הודו לקשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל ב-1992.

בשנת 2005 ערך ביקור באתר "יד לשריון" בלטרון ובתערוכת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. לשאלתנו - מדוע התגייס והתנדב להלחם ענה: "רוצחים את האחים שלי באירופה ואתם רוצים שאשב לי בשקט, בהודו ?" בכך ביטא בצורה הפשוטה והבהירה ביותר - את האחריות ההדדית של העם היהודי.

תרם את סט מדי השרד שלו, לתערוכת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, בה הם מוצגים לראווה. כתב ספר הדרכה על לוחמה בשטח מדברי וכן ספר על המלחמה נגד פקיסטאן, אותה ראה כפסגת הקריירה הצבאית הארוכה שלו.

נפטר ב-13/01/2016 בניו דלהי, הודו.