יעקב גורביץ

נולד בקובנה ליטא ב 1913, גורש עם משפחתו לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה, חזר לקובנה ב 1918 ב 1931 סיים את הגימנסיה העברית על שם שבאבה (שני מחזורים אחרי המחזור של לאה גולדברג) השתתף בכל מסגרות הספורט של הנוער הציוני בקובנה עבד תקופה בבית דפוס של אביו ואחרי זה למד כימיה באוניברסיטת פראג, אך לא סיים וחזר הביתה לאחר מסירת חבל סודטי לגרמניה, התחתן, נולדה לו בת, רינה. ב 22.6.1941 עם פלישת גרמנים לליטא הצליח להימלט מזרחה עם משפחתו.

בשנת 1943 התגיים לדיביזיה הליטאית מס' 16 של הצבא האדום, השתתף בקרבות העקובים מדם, בחורף 1943 ליד אלקסייבקה, בקרבת עיר אוריול, בקייץ 1943 ליד קורסק , בהם הדיוויזיה איבדה רבים מלוחמיה, אך הצליחה להדוף את התקדמותם של הגרמנים. הוא השתתף בקרבות לשחרור בלורוס וליטא וסיים את המלחמה בפרוסיה, ליד קניגסברג (קלינינגרד של היום). 

איבד את אשתו ובתו בעורף בגלל טיפוס.

בתום המלחמה  הוא לא היה מסוגל לחזור לעיר הולדתו הריקה מיהודים, ועל כן חזר לוילנה, ליטא. ב 1946 היה חבר באחת הקבוצות של צעירים יהודים ציונים שניסו לברוח מברה"מ, אך כמה מחבריה נעצרו, לא הסגירו את הנותרים ורובם הוגלו לסיביר, הוא פגש את  גולדה זלבורג, בחורה יהודייה מקובנה,שגם הצליחה לברוח מליטא לרוסיה בתחילת המלחמה, התחתן ונולדה לו בת, אלה, הקרויה על שם אימו. סיים (לימודים אקסטרניים) אוניברסיטת וילנה (הוא למד בלילות לאחר סיום עבודה) עם תואר כלכלן התקדם בסולם דרגות ותפקידים עד תקרת הזכוכית בהיותו יהודי ולא חבר מפלגה.

באוקטובר 1973, לקראת סיום מלחמת יום כיפור, עלה ארצה עם אשתו ומשפחת בתו. מהימים הראשונים להגעתו, עבד ככלכלן, בזכות מקצוענותו ובזכות ידיעתו את השפה העברית על בוריה. את עבודתו סיים בגיל 75, בגלל ניתוח לא מוצלח בגב. היה חכם, אדיב, משכיל, אוהב אדם, ציוני, נהנה מאוד מחייו בארץ, מהנופים והתרבות.

נפטר בראשון לציון בשנת 1992.