בנימין אבל

נולד לחנה ויהודה-יצחק אבל ב-5.12.1907 בפולין כיום אוקראינה. אח למרילה אומשפיף, שרה פולק, בלקה אבל, יעקב אבל (היה שבוי במחנה שבויים בגרמניה), ומשה אבל, ששרד. למשפחה היתה טחנת קמח בכפר בילקה-קרולבסקה כיום Nizhnyaya Belka  או Nyzhmia Bilka.

במהלך המלחמה, היה פרטיזן.

בסיום מלחמת העולם השנייה הגיע חזרה לכפר, שם הכיר את אשתו לעתיד, שמצאה מסתור יחד עם שתי ילדות, שאספה בגטו לבוב

לפני שחוסל.  יחד עברו לקרקוב, אותה עזבו לאחר הפוגרום, בשבת ב- 11.8.1945 ועברו לצ'כיה המשיכו להונגריה ואוסטריה. אנשי הבריגדה אבא גפן, היילמן, ומשה קליינמן סייעו להם להגיע לבלגיה.  בבלגיה שהו שלוש שנים. 

עלו ארצה ב-29.5.1949, התגוררו ביפו ובתל-אביב.  גידלו בת אחת טוני-אנטואנט.

נפטר ב-28.1.2003 והובא למנוחת עולמים בבית הקברות ירקונים.