רפאל בנשלום

נולד ב-6.5.1920 בקלוז'-קולוז'וואר ((Kolozsvar אביו נפטר בהיותו בן שלוש. ב-1931 עבר עם אמו ואחיו לגרמניה ומשם ב-1933 לברטיסלבה. בגיל 14 הצטרף ל"השומר הצעיר" וב-1937 נשלח לפראג כדי להקים בה קן תנועתי. גויס לצבא הסלובקי ושירת בו כצלם.

ב-1941 ירד למחתרת בעיר טרנצ'ין. בלילה האחרון של שנת 1943 החליטה מועצת התנועה שרפי, יחד עם פיל (אלפן), שניהם דוברי הונגרית, יעברו להונגריה כדי לפעול במחתרת להצלת יהודים. לאחר הכיבוש הגרמני ב-19.3.1944, ייצג את התנועה ואת המחתרת החלוצית כלפי המוסדות הציוניים והיהודיים. הוא קיים מגע עם הממשל ההונגרי, אנשי הצבא והמשטרה ועם קבוצות התנגדות לא-יהודיות. היה דובר גרמנית רהוטה ובעל חזות ארית היה בעל כישרון לניהול משא ומתן ורכישת בני ברית. הוא עסק בשחרור אסירים מבתי הסוהר. תמרה חברתו, ואחר-כך אשתו, הייתה שותפה נאמנה בפעולותיו.

אחרי השחרור עבר לפראג והקים את המשרד הארץ-ישראלי. ב-1947 עלה, יחד עם תמרה ובנו דני לארץ והצטרף לקיבוץ העוגן. היה פעיל בקיבוצו ובקיבוץ הארצי. הצטרף לשירות החוץ של מדינת ישראל וכיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בצ'כוסלובקיה וכשגריר ישראל במאלי, בקמבודיה וברומניה. ב-1977 יצא לאור ספרו 'נאבקנו למען החיים' (הוצאת 'מורשת' ו'ספרית פועלים') ובו תיעוד ותאור פעולות המחתרת החלוצית בהונגריה. (מהדורה חדשה הופיעה ב-2001). ממשלת הונגריה העניקה לו את אות הגבורה על פעולות ההצלה במחתרת.

נפטר ב-5.9.1996.