דב אקרמן

בן הינדה ומרדכי. נולד בכ"ח בניסן תרע"ט (28.4.1919) בפוריסוב שבפולין.
בשנת 1934 עלה עם הוריו לארץ ישראל. עבד כשנה עם אביו בבית מלאכה לייצור חגורות עור וכשנתיים עבד בהתנדבות אצל זוג איכרים במגדיאל. בין השנים 1939-1935 היה חבר תנועת "הנוער העובד".
עם פרוץ מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי ושירת בחיל החפרים. השתתף בקרבות בכרתים שם נפל בשבי הגרמנים.
לאחר כ-4 שנים בשבי, עם התקרבות 'הצבא האדום' לסטאלג B8, נלקח יחד עם יתר השבויים למסע רגלי לאורך 1200 ק"מ, ממחנה B8 בסביבות קראקוב שבפולין (שלזיה עילית) לנירנברג שבגרמניה. מסע שבויים זה ידוע בכינויו "מצעד המוות".
ביום כ"ט בניסן תש"ה (12.4.1945) הפציצו כוחות הברית את שיירת המסע ודב נהרג.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי דורנבך בבאד-טולץ שבגרמניה.