שלמה לייזר

נולד בשנת תרע"ו 1916 בבוקרשט, רומניה. היה פעיל במועדון הספורט שברובע מגוריו, ובשנת 1935 הצטרף לאגודת "מכבי" והצטיין בענפי ספורט שונים. בשנת 1940 נאסר ועונה על ידי "משמר הברזל" הנאצי באשמת שווא של פעילות קומוניסטית. בפברואר 1941 הפליג לארץ-ישראל בספינת המעפילים "דוריאן" ובמהלך מסעה היה פעיל בהנהגתה שבזכותה הגיעה בשלום לחופי הארץ. משהגיעו המעפילים לארץ הם נעצרו על ידי השלטונות הבריטים ונשלחו למחנה העצורים בעתלית שבו שהו קרוב לשנה. במחנה הקדיש שעות רבות לפעילות גופנית ואף השתתף בתחרויות ספורט שונות; היאבקות, כדור-סל, כדור-יד, כדור-עף, כדור-מים ואתלטיקה.

לאחר שיחרורו מן המעצר התגייס ליחידות חיל-הרגלים העבריות שבצבא הבריטי ובשורותיהן הגיע לדרגת סרג'נט (סמל). הוא התבלט בצבא כחייל וכמפקד ממושמע ואחראי בעל כוחות גוף ונפש, מסור לתפקידיו ולפקודיו, שקול בדעתו ושולט בעצביו. עם קום הבריגדה היהודית בספטמבר 1944 צורפה אליו יחידתו, והיתה לפלוגה א' של הגדוד הראשון. עם היחידה עבר מהמדבר המערבי לאיטליה, ולאחר אימונים עברו לחזית המלחמה בצפון איטליה.

בי"ז בניסן תש"ה (31.3.1945) קיבל פקודה לארוב לכוחות גרמנים באחד הבתים שעל נהר הסניו. הוא נע אל היעד בחשיכה, השאיר את אנשיו מאחור והתקדם עם חייל נוסף כדי לבדוק את הבית שנראה עזוב. בפיקודו התקרבו אחר-כך אנשיו אל הבית ואז נפתחה נגדם אש חזקה ורבים נפצעו. הוא נפגע מרימון שפצעו קשה, אבל שלט במצב והמשיך לפקד על אנשיו. כוחותיו אזלו והלכו. הוא הספיק להרים רימון-יד כדי לזרקו על האוייב אך מיד כרע ונפל. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראוונה שבאיטליה.