ענב אדם

נולד כבן יחיד, לאנה לבית שפכנר ובנימין וינטרויב, ב-25 בדצמבר 1921 (כ"ד כסלו ה'תרפ"ב), בעיר פְּשֶׁמִישְׁל, בדרום-מזרח פולין.
האב היה עו"ד בלבוב. במלחה"ע ה-1 נלחם כקצין בצבא הפולני בצד האוסטרו-הונגרי. היה ראש תנועת בית"ר בעירו.
ב-15 בספטמבר 1935 עלתה המשפחה בעיר הנמל הרומנית קונסטנצה, על אוניית הנוסעים הפולנית "פולוניה", שהפליגה לנמל חיפה. תחילה הועסק האב כפקיד בתנועת בית"ר ואח"כ עסק בתחום הנדל"ן והיה חבר הצה"ר. בשנת 1938 ארגן האב מחאה ציבורית נגד ממשלת המנדט, על הכוונה להעלות לגרדום את שלמה בן-יוסף. בעקבות כך נעצר ונשלח בצו אדמיניסטרטיבי לשנת מאסר בכלא עכו. הדבר פגע במשפחה קשות מבחינה כלכלית והאם פנתה בבקשת עזרה כלכלית לזאב ז'בוטינסקי, בלונדון.
ענב למד בבסמ"ת ("בי"ס מקצועי תיכוני להנדסאים וטכנאים מוסמכים" - ביה"ס התיכון לחינוך מדעי וטכנולוגי, ע"י הטכניון בחיפה) במקצוע חשמל, אצל פרופ' פרנץ אולנדורף (פיזיקאי, ממקימי הפקולטה להנדסת חשמל, פרופ' להנדסת חשמל בטכניון וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים). כאשר נאסר האב, נאלץ להפסיק את לימודיו ועסק בעבודות שונות. במשך מספר חודשים הוא עבד בחברת "שירות אקספרס, הובלה ושירות ימי בין ארצי". לאחר שעות העבודה למד בבית הספר לשפות ולמסחר "במעלה", שם רכש כישורי כתיבה במכונה וניהול פנקסי חשבונות.
תוך כדי לימודי החשמל, הצטרף ללימודי ימאות מעשית ושייט בבי"ס ימי של "אגודת יורדי ים זבולון" ושט בסירות משוטים ומפרשים. האגודה קיימה הפלגות רבות לאורך חופי הארץ לת"א ובחזרה. בהפלגות המפרשים הארוכות הגיעו לביירות ואף לפורט סעיד. ב-15 בספטמבר 1941 סיים את לימודי הימאות וקיבל דרגת "מדריך משנה".
במסגרת "זבולון" התגייס ל"הגנה" והקבוצה צורפה למחלקה הימית של הארגון בחיפה. עם הסירות של "זבולון" היו נצמדים בלילות לאוניות ופורקים נשק ותחמושת עבור ה"הגנה". נערי "זבולון" ניצלו את תנועתם לנמל חיפה להברחת אמצעי לחימה.
מ-9 במרץ 1940 הועסק בצי הבריטי בנמל חיפה כחשמלאי אוניות, במעמד של עובד אזרחי.
ב-15 ביוני 1942 התגייס לצי. עבר הכשרה במחנה ליד עכו ולאחר כמה חודשי שירות בנמל חיפה נשלח לבסיס בפורט סעיד. הצטרף לכוח העבודה במספנת הצי ועבד בתיקוני כלי השיט של הצי. הוא היה איש צוות בספינה חמושה שנשאה סירות גומי ואנשי קומנדו לפשיטות באיים היווניים. כאחראי להפעלת ותחזוקת מערכות החשמל בספינה.
בהמשך, הוצב כחשמלאי על האונייה "Edinburgh Castle" - נושאת גייסות גדולה שנשאה נחתות קטנות, והשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה ביולי 1943.
בתחילת שנת 1945 הכיר את אדית גרוס, ילידת זגרב, שהגיעה עם עליית הנוער מיוגוסלביה ומשפחתה הושמדה בשואה. הזוג נישא ברבנות בירושלים ב-20 ביולי 1945.
בפברואר 1946, לאחר 3 שנים ו-9 חודשים של שירות בטחוני, השתחרר מהצי הבריטי וחזר לחיפה.
לאחר השחרור הוא ייסד, יחד עם חברים למקצוע משוחררי הצי הבריטי, בית מלאכה לתיקוני חשמל לאוניות בנמל חיפה. בנוסף פעלו אנשי בית המלאכה בסתר לשיפוץ אוניות המעפילים שנתפסו ועגנו ליד שובר הגלים. מערכות חשמל מלאות הורכבו באוניות המעפילים "התקווה" ו"מדינת היהודים" והוכנו כדי לשמש בעתיד את חיל הים הישראלי.
במרץ 1946 נוסד קואופרטיב "אוריה" שביצע התקנות זרם ל: בתי הקירור, שיכון חיילים משוחררים, "תורן" - בית מלאכה לעבודות מכניות, בית חרושת "ויטה", מספנת "גליה" בנמל חיפה וחדרי קירור באטליזים. כמו כן, התקינו מערכות חשמל בספינות דיג ובוצעו תיקונים באוניות. הקואופרטיב סיים לפעול במרץ 1948, עקב גיוס כל חבריו לצה"ל למלחמת העצמאות.
ב-1 ביוני 1948 גויס לצה"ל והוצב בחטיבת כרמלי. בדצמבר 1948 עבר לחיל הים. כתפקיד ראשון מונה לרס"ר מחנה האימונים של החיל, בטירת כרמל. לבקשתו, הועבר למחלקת הנדסה ושימש קצין פיקוח על מתקני החשמל של חה"י, במשך שנה וחצי. כחצי שנה שירת באח"י אילת (א-16) ויצא איתה לשיפוצים בנמל נאפולי. בתחילת מאי 1951 נשלח לארצות הברית להשתלמות בביה"ס של משמר החופים בגרוטון, קונטיקט. הוא השתלם במקצוע חשמל אוניות בהצטיינות יתירה ועבר קורס טלפרינטר בהצטיינות.
בחזרתו מונה להיות ראש מדור חשמל כלי שיט במחלקת ההנדסה של חה"י.
בשנת 1954 עבר קורס מתקדם של חה"י שנערך בבסיס ההדרכה בבת גלים.
בשנת 1955 נשלח לאנגליה בצוות הטכני, שפיקח על שיפוץ המשחתות. לקראת הנסיעה שינה את שם משפחתו מ"וינטרויב" ל"אדם".
במשחתות היה הקצין האחראי על נושא החשמל והמכשור בשתי משחתות מסדרה Z שנרכשו מהצי הבריטי. עם סיום השיפוצים נעשה קצין החשמל של אח"י יפו (ק-42) וקצין החשמל הבכיר של שייטת המשחתות. היה אחראי על כל הציוד החשמלי, מכשירים, בקרה, ואלקטרוניקה. בתפקיד זה השתתף בקרב נגד המשחתת המצרית "אבראהים אל-אוול".
בשנת 1958 עבר למפקדת חה"י ועסק בתפקידים שונים המחייבים השכלה של מהנדס חשמל ואלקטרוניקה. התמנה לראש ענף ציוד 5, שהיה אחראי על הלוגיסטיקה וקיבל דרגת סגן-אלוף. היה מנחה מקצועי בכיר בנושא חשמל ומכשירים בחה"י.
בשנת 1963 מונה לסגן מפקד מספנת חה"י. ביוני 1964 קיבל את הפיקוד על יחידת אחסנה ימית.
בתפקידו אחרון היה מפקד יחידת הבינוי שעסקה בכל נושאי בינוי המעגנים והמחנות של חה"י. בתפקיד זה שימש בעת מלחמת ששת הימים.
לאחר שחרורו משירות הקבע נמנה על כוחות מילואים במשך 22 שנה ופעל בתחום הטכני לוגיסטי במסגרת מספן הציוד. בספטמבר 1990 סיים את שירות המילואים.
עם השחרור משירות הקבע בצה"ל הוציא רישיון כחשמלאי ראשי לביצוע עבודות חשמל ומונה למנהל מחלקת החשמל בחברת "חיפה כימיקלים".
התנדב במשמר האזרחי ושירת בו שנים רבות.
נפטר ב-23 בינואר 2012 (כ"ח בטבת ה'תשע"ב) ונקבר בבית העלמין "תל רגב", חיפה. הותיר אחריו שני בנים.