לאון- יהודה דוסטיס

בן יצחק ואנה. נולד ביום כ"ג באדר תרע"ח (7.3.1918) בעיר ינינה שביוון, למד בבית הספר היסודי "אליאנס" ובבית הספר התיכון ביוון. וניגן בתזמורת ילדים. גם כשהתבגר לא נטש את נגינתו בכינור. בשעות הפנאי נהג לשחק בכדורגל בקבוצה של בית הספר. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון התקבל לבית הספר לקצינים בצבא היווני.
במלחמת העולם השנייה השתתף בקרבות שהתחוללו באלבניה, על פעולתיו אלו זכה בעיטורים.
אחרי כיבוש יוון עצרוהו האיטלקים ושלחו אותו לאיטליה כשבוי, אולם האנייה אשר בה הובל טובעה, ויהודה היה בין הניצולים המעטים.
שוב תפסוהו האיטלקים והוא הועבר למחנה שבויים, אבל הצליח לברוח ממנו, עד שנתפס על ידי הגרמנים, שהשתלטו בינתיים על איטליה.
אך המזל האיר לו פנים ומבית הסוהר שבו נכלא הניחו לו לחזור ליוון, כי לא ידעו שהוא יהודי. הוא שוחרר יחד עם קצינים יוונים נוצרים.
אולם במקום לחזור ליוון התאגדו כולם ופנו לאנשי הצלב האדום ואלה העבירו אותם למצרים, אשר בה נאסף הצבא היווני החופשי.
לאחר תום מלחמת העולם חזר ליוון, שירת בחיל השריון והגיע לדרגת רב-סרן. בשנת 1950 נשא אשה ולאחר מכן נשלח לקורס מפקדי טנקים בארצות הברית ואחרי סיומו חזר ליוון.
בשנת 1952 שוחרר מן הצבא היווני ובעזרת נציגות ישראל עלה ארצה עם אשתו ובנו התינוק, כדי לתרום לחיל השריון בארץ.
לאחר שעלה ארצה, גויס לצה"ל בסוף דצמבר 1952.שירת כראש מדור נט"ר, אח"כ למד בטכניון, בקורס למהנדסים צבאיים. במשך ימי שירותו עסק בפיתוח אמצעי לחימה.
ביום כ"ו באייר תש"ל (1.6.1970) נפטר רב-סרן ליאון-יהודה במחלתו. הניח אישה ובן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.