מרים פינקהוף

נולדה ב-5 דצמ' 1916 בלוסדרכט Loosdrecht שבהולנד. עבדה כמורה בבי"ס. בעקבות הגברת רדיפות הנאצים פוטרה בשל מוצאה וחזרה לבית הוריה, שם פתחה בי"ס לילדי היהודים, שלא יכלו ללכת יותר לבתי הספר הרגילים. לאחר כיבוש הולנד חשה את שייכותה לעם היהודי, הפכה ציונית והחלה לקיים קשרים עם קבוצת נוער יהודית, שהיתה פעילה בקרבת מקום מגוריה ועסקה בהכשרה לעלייה לארץ. כשהלחץ הגרמני גבר פעלה יחד עם מנהיגי הקהילה המקומית, יואכים סימון ומנחם פינקהוף (לימים בעלה), להציל את בני הנוער האלה, כ-50 במספר, שרובם היו פליטים מגרמניה ואף לא ידעו את השפה ההולנדית. היתה זו היא שיצרה את הקשר ביניהם לבין ארגונו של יופ ווסטרויל, אליו הצטרפה ועודדה אותם לא לוותר בענין. הצליחה בסיוע אנשיו ומספר פעילים בקהילה היהודית להסתיר את אותם ילדים וצעירים יהודים בבית ילדים הולנדי באוג' 42, כאשר הם עמדו להיות מגורשים. השת"פ עם ארגונו של ווסטרויל פתח את הדרך לנתיב הברחה של צעירים יהודים לספרד וכן להסתרת יהודים בהולנד ולסייע להם בתקופה זו. סה"כ הצילה קבוצתה כ-300 בני נוער וילדים יהודים, כ-70 מהם הוברחו לארץ דרך ספרד. ב-1944 נאסרה ונשלחה למחנה ברגן-בלזן. שרדה ועלתה לארץ עם בעלה ב-1946. .