ז'ק לזרוס

 נולד בעיירה פאיירן בשווייץ להורים יהודים ממוצא אלזסי. עם תום מלחמת העולם הראשונה חזרה משפחתו לצרפת, והוא התגייס לשורות הצבא הצרפתי, בו שירת עד חתימת הסכם שביתת האש בין צרפת לגרמניה והקמת ממשלת וישי בשנת 1940 אז שוחרר מצבא עקב יהדותו. 

בשנת 1943 התמנה למנהיגה של תנועת התנגדות יהודית חשאית "הצבא היהודי" (Armee Juive). 

ב-17 ביולי 1944, במהלך שליחות סודית לבריטניה, נעצר ונשלח לאושוויץ יחד עם 50 עצורים נוספים ברכבת האחרונה שעזבה את פריז. ארבעה ימים מאוחר יותר, קפץ מהרכבת ונמלט. 

בשנת 1948 לזרוס נישא ליהודית שרקי, ילידת אלג'יריה, בתו של עזר שרקי, אחד ממנהיגי יהדות אלג'יריה. לזוג נולדו שתי בנות. 

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, במאי 1946, נסע לאלג'יריה במטרה לגייס יהודים צפון אפריקאים ל"ליגה הימית היהודית" (Jewish Maritime League). בהמשך חזר לאלג'יריה, ופתח שם את בתי הספר הראשונים של רשת אורט. ב-1948 ייסד ושימש כעורך ראשי של העיתון Information Juive, שעסק בנושאים יהודים ובמצב הקהילה במשך מלחמת אלג'יריה. כעורך העיתון הוא הזמין אינטלקטואלים יהודים אלג'יראים וצרפתים לכתיבה בנושא תחיית הזהות היהודית-אלג'יראית ויהודית-צרפתית לאחר השואה.

היה ער למצבם העדין של יהודי אלג'יריה בתקופת המלחמה לעצמאותה מהשלטון הצרפתי, ונשאר בה עד סיום המלחמה וקבלת עצמאותה ב־1962. במשך שנות המלחמה שימש כדוברה של הקהילה היהודית הן מול החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה והן מול צרפת, ועמד בראש המשרד האלג'יראי של הקונגרס היהודי העולמי. ב-1962 חזר לצרפת יחד עם ההגירה של חלק משמעותי מיהדות אלג'יריה, ופעל להבטחת מעמדם כזכאים לאזרחות צרפתית. בשנה זו הסניף הצפון אפריקאי של הקונגרס היהודי העולמי, עבר לצרפת והתמנה לעמוד בראש המשרד הפריזאי של הארגון, ולייצג את צפון אפריקה בקונגרס היהודי.

עם חזרתו לפריז המשיך לערוך את העיתון Information Juive והוביל, יחד עם קבוצת אינטלקטואלים יהודים, את הוועד היהודי-אלג'יראי ללימודי החברה (Comite Juif Algerien d'etudes sociales).

פרש מתפקידיו בקונגרס היהודי העולמי בשנת 1980.

נפטר בפריז בגיל 97.

עיטורי כבוד - קצין בלגיון הכבוד, צלב המלחמה, מדליית הרזיסטנס (médaille de la Résistance avec rosette)