לב יפימוביץ מנביץ

נולד ב-20 באוגוסט 1898 ב'צאוסי, האימפריה הרוסית, כבן הצעיר בין 7 ילדי המשפחה, אח לשלושה אחים ושלוש אחיות. בגיל 12 הצטרף לאחיו יעקב, שהיה רופא בז'נבה, שוויץ, ולמד שם בפוליטכניום, אותו סיים. שני האחים חזרו לבריה"מ ב-20 יולי 1917 והוא החל לעבוד בסניף המקומי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

ב-1918 הצטרף ל"צבא האדום" כממונה על רכבת משוריינת. נלחם להחזרת השלטון הסובייטי לבאקו ולדגסטאן. לאחר שהצטרף למפלגה הקומוניסטית בנובמבר 1918 נשלח לתפקיד מטעמה לסמארה. נשא לאישה אחות, אותה הכיר במהלך מלחמת האזרחים. בסיומה הצטרף לאקדמיה הצבאית, שנקראה אח"כ על שם פרונזה, אותה סיים ב-1924. נשלח לסייע ליועץ הצבאי הסובייטי הראשי לצבא הלאומי בסין, המרשל בליוכר. כשחזר החל ללמוד בבי"ס לטייס על שם ז'וקוב, שם כמעט ונהרג, כשמטוסו התרסק באימונים. כשסיים הוצב בשנת 1929 לטייסת, בה שירת גם יעקב שמושקביץ'. משם עבר לשרת במטכ"ל. למרות שנהיה טייס נשלח לבצע משימות מודיעין. הוא החל לפעול כסוכן חשאי, כשהוא מופיע כאיש עסקים ממוצא אוסטרי בשם בדוי- קונרד קרטנר (כינויו המבצעי היה "אטיין"), שייצג משרד לפטנטים בשם אאורקה בוינה.

נעצר ב-1936 במילאנו, על ידי שרות הבטחון האיטלקי. הוא טען לחפותו, אך נשפט ל-12 שנות מאסר. ישב בכלא ברומא, הועבר למודנה והוחזר לדרום איטליה. בהיותו בכלא נודע לו על המתקפה הגרמנית על בריה"מ. ישב בכלא עד 9 בספטמבר 1943, כאשר כוחות בעלות הברית הגיעו למקום ושחררו את כל יושבי הכלא. האמריקאים העבירו את האסירים המשוחררים בספינה לעיר גאאטה Gaeta, אשר נתפסה ע"י הגרמנים עוד לפני הגעתה לשם.

הוא נשלח למחנה מטהאוזן באוסטריה. בדרכו לשם אימץ את זהותו של יהודי אחר בשם יעקב לב, שנסע עימו ברכבת ואשר נפטר במהלך הנסיעה מטיפוס. עם הגיעו למחנה ביקש להקרא מעתה יעקב סטארוסטין, שבוי מלחמה, וכך העלים את שמו הגרמני, שהיה מביא להוצאתו להורג כמרגל. הפך לאחד ממנהיגי המחתרת שהתארגנה במחנה בבלוק מס' 17 ואשר התכוננה לצאת להתקוממות.

עם הופעת ראשוני הכוחות האמריקאים במקום ברחו מפקדי המחנה והוא שוחרר הפעם סופית. סטארוסטין (או מנביץ'), ששקל אז 37 ק"ג, לא הצליח לשרוד ונפטר משחפת זמן קצר לאחר השחרור. סיפורו פורסם בספר, שנכתב ע"י הסופר הסובייטי וורוביוב. לאחר מותו הוענק לו "עיטור גיבור בריה"מ" ו"עיטור לנין", כאות הוקרה על תרומתו ושירותו המצויין.