יפים מויסביץ פומין

נולד ב-1909 בוויסנסק, היום רוסיה הלבנה, וגדל בבתי יתומים. בעת פרוץ מלחמת גרמניה ברית המועצות שירת כקומיסר וסגן מפקד פולק החי"ר ה-84 לעניינים פוליטיים, במבצר הגבול של מבצר ברסט ליטובסק. היה אחד ממוקדי ההתנגדות העורפיים של אנשי משמר הגבול הסובייטי וחילות מצב שלמים, אשר המשיכו להלחם בנאצים, אף בהיותם מכותרים (לאחר שהנאצים פלשו לתחומי ברה"מ והתקדמו במהירות לכל אורך החזית). במבצר נשאר קומץ של לוחמים מחיל המצב של העיר, והללו לחמו בעוז רוח ובעקשנות, גם כשהגיעו כבר הגרמנים למינסק ואפילו בתום חודש, כשלכד ה"ורמאכט" את סמולנסק והתקדם לעבר מוסקבה. אחד הבולטים בין מגיני המבצר. הוא היה הראשון בין מפקדי חיל המצב, אשר התאושש וארגן התנגדות לכובשים.

ב-7 ביולי 1941, לאחר התגוננות ממושכת, נפלו שרידי המגינים בשבי הגרמני. הוא הוסגר ע"י אחד החיילים ונורה בידי הגרמנים. מאוחר יותר חוסל הבוגד על ידי אסירים אחרים. מהלך הקרבות המדויק במבצר שוחזר רק בשנות ה-50' אחרי שוועדת חקירה מצאה את יומן המבצעים של המבצר שהוסתר בתוך האדמה. המבצר היה לסמל רוח הלחימה של הצבא האדום. בעיר ברסט ליטובסק נקרא רחוב על שמו, ועל המצודה חקוקה דמותו.