איזידור זיגפריד ג'כמן

נולד בברלין ב- 14 בדצמבר 1922. בשנת 1930 עברה משפחתו לארצות הברית. גדל בבולטימור, מרילנד וב-1939 סיים את בית הספר התיכון. מספר קרובי משפחתו ניספו בשואה, בהם שישה דודים ודודות. שרת כצנחן בפלוגה B בגדוד הצנחנים 326, בדיביזייה המוטסת ה- 17 ויחד איתה השתתף בנחיתה בנורמנדי.

ב- 4 בינואר 1945, במהלך ההתקדמות בשטח העיר הבלגית פלמייר, נתקלה יחידתו במארב אש טנקים וארטילריה אשר גרמה לנפגעים רבים. תוך שהוא חמוש במטול נגד טנקים - ה"בזוקה", הסתער לעבר הטנקים הגרמניים כשהוא מושך אליו את מרבית האש. הוא ירה באחד הטנקים וגרם לטנק נוסף לסגת. למרות שניפגע אנושות מאש האויב, המשיך לירות עד לנסיגת הכוח. בפעולתו הנועזת סיכל את התקפת הכוח הגרמני והציל את חברי הפלוגה. משפסקה אש האויב מצאוהו חבריו מוטל ללא רוח חיים בשדה הקרב.

על כך הוענקה לו מדלית הכבוד של הקונגרס, עיטור הגבורה האמריקאי הגבוה ביותר. נטמן בבית הקברות "עדת ישראל – אנשי ספרד" בבלטימור.