צבי באום

נולד לליזה לבית הירש והנס באום, ב- 5.3.1924 בעיר לייפציג, גרמניה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניהבשנת 1934 עלה עם הוריו ארצה והתיישבו בתל-אביב. למד בבית הספר בן-יהודה. כנער למד בבית-הספר החקלאי בן-שמן. עם גמר הלימודים בבן-שמן, עבדו צבי ומרים בכפר יהושע.

ב-1942 והוא כבן שבע-עשרה וחצי, התנדב לשירות בצבא הבריטי. לאחר אימונים במחנה סרפנד, צורף לפלוגה 6 של הבאפס ויחד עם יחידתו שמר על קו הרכבת חיפה-בנגאזי, על מעבר הרכבת בראש הנקרה, וליווי הרכבות מחיפה לאל עלמיין. בשנת 1943 עבר עם פלוגתו למדבר המערבי - לבנגאזי שבלוב, כחלק מהגדוד השני של הרגימנט הארץ ישראלי (Palestine Regiment).

מרים התגייסה אף היא ל-ATS באותה שנה, ועברה הכשרה להיות נהגת. בסיסה נמצא בנתניה. בחודש מאי 1944 התחתנו בבני ברק, ע"י הרב יעקב לנדא - רבה של בני ברק.

בחודש נובמבר 1944 לאחר הקמת החי"ל (הבריגדה היהודית) הועבר עם יחידתו באוניות ממצרים, לאיטליה. ליד העיר פיוג'י Piuggi נמשכו האימונים לקראת הכניסה לחזית נהר סניו בצפון איטליה.

בתום המלחמה, עם חילי החי"ל סייע באיסוף הפליטים היהודים והעברתם לקראת עלייה לא"י ממחנות הפליטים, במשאיות וברגל, דרך מעברי הרים באלפים לגבול איטליה שווייץ. עזר לארגן חדרי אוכל, מזון וביגוד. בעת הצורך השתמשו בתעודות החייל שלהם כדי להעניק לפליטים זהות בדויה. בקיץ 1945 שוחרר ומאנטוורפן הועבר חזרה לאיטליה ומשם באונייה לאלכסנדריה, וממנה במשאית לתחנת המכס בקנטרה, וברכבת לרחובות, אל משפחתו.

במהלך שנת 1943, עת שירתו בבנגאזי שבלוּב, התארגנה קבוצה שכללה חיילים ששרתו במשטרת הישובים העבריים בא"י לפני מלחמת העולם השנייה עם חיילים ששרתו ב"פלוגות הלילה" במאורעות 1939-1936, תחת פיקודו של קפטן וינגייט , במטרה להקים לאחר המלחמה מושב חקלאי שיתופי. הקבוצה מנתה כ-120 חברים, שקראו לעצמם "ארגון וינגייט" עם שחרורם מהבריגדה, התקבצו חברי "ארגון וינגייט" ברמות נפתלי להקים מושב עובדים. בחודש אפריל 1948 נותק הישוב מהעורף העברי. ב-1 במאי 1948 החלה המתקפה הראשונה עליו. צבא לבנון וסוריה, בפיקוד שישקלי, עם תותחים ושריוניות תקף בכמה גלים את היישוב. אבל הלוחמים במקום הצליחו למנוע פריצה לישוב. 4 חברים נהרגו 25 נפצעו. הישוב היה מנותק ומבודד. עד ה-10 במאי נמשכו ההפגזות והירי. ב-16 למאי הצליחו לוחמי הפלמ"ח לאחר שלוש תקיפות לתפוס את מצודת ישע. 28 לוחמים נהרגו בתקיפות אלו, לכן ניתן שמה מצודת כ"ח. המצור על ישובי ההר נפתח. בחודש אוקטובר, לאחר "מבצע חירם" שבו שוחרר הגליל, שבו המשפחות לביתם.

לזוג נולדו שלוש בנות ולאחר שהבכורה הגיעה לגיל בית-ספר הם עברו למושב מולדת. היה פעיל בענפי המשק השונים ובין השאר הקים את מפעל "מולרם" לייצור כלי הרמה ואף ניהל אותו מספר שנים. לאחר מכן ניהל את המפעל לכבישת זיתים בעמק בית-שאן.

נפטר ב- 17.12.2012 ונקבר במושב מולדת.