יחיאל גרינשפן

נולד לשרה ומשה גרינשפן, ב- 6.7.1916 בלודג' שבפולין. היה סוחר סוסים ובעל יכולת אירגונית רבה.

בשנת 1942 אירגן קבוצת צעירים בגטו סוסנוביץ (Sosnowiec), הוציאם מהגטו ליער, ויסד את הגרעין לקבוצה הפרטיזנית היהודית שעמד בראשה. במרוצת הזמן הצטרפו יהודים נוספים לקבוצתו הלוחמת. הוא נתן גם חסות ליהודים אשר נמלטו מהגטאות ליער, ללא יכולת לחימה, וסיפק להם מצרכים לקיום.

יחידתו צורפה לשורות המחתרת הפולנית א.ל. (הארמייה לודובה - צבא העם) ונקראה "יחידה של משמר העם חיל" (יחיאל). ופעלה כפלוגת פרטיזנים יהודית, ביערות פרצ'ב (Parczew) שנמצאים במרחק קצר מלובלין, באמצע הדרך לעיירה סוביבור, מקום מחנה ההשמדה. היער היה למקום המפלט של היהודים שהצליחו להימלט מהמחנה והתחבאו שם, יחד עם המספר הניכר של המשפחות היהודיות בגטו לובלין. לימים, הייתה יחידת הפרטיזנים היהודית הגדולה ביותר במרכז פולין, לאחר הבריחה ממחנה סוביבור הצטרפו ליחידתו אסירים שהצליחו להימלט. הוא לא מונע על ידי שאפתנות או תהילה. המטרות העיקריות שלו היו הישרדות, הגנה על כמעט 1,000 גברים, נשים וילדים יהודים - ונקמה.

 הוא הכיר את השטח ואת האיכרים הפולנים המקומיים. האיכרים סביב פרצ'ב שבפולין היו מוכנים לספק לו נשק שמצא לאחר שצבא פולין נסוג. בינואר 1943 גדלה כמות הנשק שבידיו, משני רובים ואקדח לכמות שיכלה לחמש קבוצה של 50 לוחמים.

ככל שגדלה כמות הרובים והרימונים שלו, כך גדל כוח האדם שלו. הוא גייס והכשיר צעירים וצעירות משני המחנות המשפחתיים העיקריים ביערות פרצ'וב, תבור ואלטנה (Tabor and Altana). יהודים שנמלטו מגטו ולודאווה (Wlodawa) הצטרפו אליו באביב 1943. הם הוכיחו את עצמם בעימותים שהיו עם ארמיה קרייובה (AK), שלא היה ידידותי או אוהד את הפליטים היהודים.

כוחות הפרטיזנים שלו חתכו עמודי טלפון בין לובלין לוולודאווה, תקפו את מטה המשטרה ואת עמדות הממשלה בקפלונוסי ופרזיו, פוצצו לפחות ארבע רכבות צבא, וחטפו משאיות אספקה ​​גרמניות בכבישים הראשיים. זו הייתה אחת מקבוצות הפרטיזנים המצליחות ביותר בכל אירופה, שהורכבה מכ -400 מתנגדי נאצים יהודים.