ברוניה קליבנסקי

נולדה בשנת 1923 בגרודנו שבפולין כברונקה ויניצקי. למדה בבית הספר "תרבות", היתה חברה בתנועת הנוער הציונית "דרור" וחברת המחתרת היהודית בגרודנו. עברה לביאליסטוק, שם התחזתה לפולניה התגוררה ועבדה באזור הפולני של העיר, כעוזרת בית בדירה שבה התגוררו גרמנים. היתה חברת "התא האנטי פשיסטי בביאליסטוק" ובין מקימותיה של מעבדה לתעודות מזויפות. לאחר שנתפסו שתיים מחברותיה, נבחרה לעבוד בתור קשרית. בתפקיד זה הבריחה נשק, ידיעות, תעודות, מזון ותרופות בין גטאות ורשה, ביאליסטוק וגרודנו. לאחר האקציה הגדולה בגטו ביאליסטוק, בראשית 1943, עסקה בעיקר בקניית נשק ובהברחתו. היא החלה להתכתב עם מפקד המחתרת בגטו, מרדכי טננבוים-תמרוף, וההתכתבות נמשכה עד המרד בגטו ביאליסטוק באוגוסט 1943, מרד בו נפלו כמעט כל הלוחמים. היא שרדה בזכות מראה הארי ותעודותיה המזויפות, והמשיכה לסייע לפרטיזנים באזור עד שחרור האזור ביולי 1944. בשנת 1949 עלתה לישראל. במחצית שנות ה-50' החלה לעבוד ולהתנדב ביד ושם. היא פרסמה וערכה ספרים ומאמרים רבים בנושא השואה, בהם אוספי תעודות, מונוגרפיות וזכרונות אישיים.

נפטרה בפברואר 2011.