ניסים ארזי

ניסים נולד בעיר ביטולה Bitola, במדינת מקדוניה שביוגוסלביה, בתאריך 20.8.1917. להוריו סול ומשה טסטה. בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" וממייסדי הקן של התנועה בעיר ביטולה. בסיום לימודיו בגימנסיה התגייס לחיל התותחנים בצבא היוגוסלבי, ועם שחרורו הצטרף להכשרה בחווה חקלאית כהכנה לקראת חיי קיבוץ. בשנת 1939 בהיותו בן 22 עלה לארץ ישראל ובכך ניצל מהשואה באירופה. אחותו הבוגרת ואחיו הצעיר ניספו בשואה. ניסים ארזי עלה לארץ כמעפיל בלתי חוקי, הצליח להסתנן דרך משמרות הצבא הבריטי והצטרף לקיבוץ שער העמקים שם היה עגלון ועבד בחקלאות.

בשנת 1943, התגייס לצבא הבריטי והתנדב לשרת ביחידת הצנחנים של היישוב היהודי שהוכשרה ע"י האנגלים לצנוח באירופה מעבר לקווי האויב הנאצי בתקווה להציל שבויים וטייסים בריטים שנטשו את מטוסם במלחמה. אך, כמו יתר צנחני הישוב היהודי החליט ניסים לנצל את פעילותו גם להצלת יהודים. ניסים עבר קורס צניחה במחנה של הצבא הבריטי ברמת דוד, וקורס אלחוט וקשר בקיבוץ רמת הכובש. לצורך השלמת הכשרתו הוא נשלח לקהיר ושם ניתן לו שם בדוי: יצחק ארזי. עם קום המדינה הוא אימץ שם זה לשם משפחתו הרשמי. באביב שנת 1944 צנח ביוגוסלביה ושבר את רגלו תוך כדי צניחה. למרות פציעתו הוא הצטרף לפרטיזנים ונלחם איתם במשך 3 חודשים עם רגל מגובסת כשהוא רכוב על סוס לבן. תוך כדי לחימה שלח שדרים לבריטים ועזר להם במלחמתם בנאצים. באזור בו פעל ביוגוסלביה לא נמצאו יהודים שהיה צורך להצילם. יתכן והיהודים הבודדים שנותרו באזור לא העיזו להזדהות כיהודים. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי בשנת 1946 חזר לקיבוץ שער העמקים והחל לרכז את ענף הלול.

בשנת 1954 השתתף באזכרה ממלכתית לחברו הצנחן פרץ גולדשטיין, אשר צנח בסלובניה בשנת 1944. במהלך האזכרה שנערכה בקיבוץ מעגן, התרסק מטוס קל לתוך קהל המוזמנים. באסון זה נהרגו 17 אנשים וניסים נפצע קשה בחלק הימני של פניו ובבטנו. ניסים ארזי נפטר בשנת 1980 בהיותו בן 63.