נפתלי פדר

נולד בשנת 1920 באולקוש שבפולין. שירת בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה, לחם ונפצע בצומת ליסקי, בסוף 1943. לאחר המלחמה פעל בלודז' כחבר ההנהגה הראשית של תנועת "השומר הצעיר", שימש עורך בטאונה "גשרים"ר המלחמה עמד בראש מחנה אונר"א של ילדים פליטים. משנת 1947 שימש כעורך העיתון "אויף דער וואק" במחנות העקורים בגרמניה. עלה ארצה בשנת 1949, שירת בצה"ל. לחם בקרב תל מוטילה. היה נהג משאית בחיפה והחל בפעילות ציבורית, נבחר למזכיר מועצת תנועות הנוער ובשנים 1953-1950 שימש כמזכיר מועצת נשר. בשנת 1957 מונה לגזבר עיריית באר שבע ובין השנים 1965-1963 היה שליח הסוכנות היהודית בברזיל. בשנים 1976-1968 כיהן כמזכיר המדיני של מפ"ם. בשנת 1977 נבחר מטעמה, במסגרת המערך, לכנסת. כיהן בכנסות התשיעית והעשירית. היה חבר ועדת הכספים ובכנסת העשירית סגן יושב ראש הכנסת. בתום כהונתו בכנסת המשיך בפעילות ציבורית, שימש חבר מועצת "יד ושם" ועמד בראש הוצאת הספרים ביידיש "ישראל בוך", בה פירסם את ספרו "פגשתי אנשים" (1998). בבחירות לכנסת ה-16 הוצב במקום ה-70 ברשימת מרצ לכנסת. בשנת 2000 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.