השבויים והנעדרים - מחקרו של יוסף שקד

השבויים, החללים, הנעדרים והפצועים מקרב החיילים העבריים הארצישראליים,
ששירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה

מחקרו של יוסף (ספי) שקד

תהלוכת מתנדבים ארצישראליים לצבא הבריטי בתל אביב, 16 בספטמבר 1939 (אוסף זולטן קלוגר - ארכיון המדינה)

במחקרו בנושא השבויים, החללים, הנעדרים והפצועים מקרב החיילים העבריים הארצישראליים, ששירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, מצא יוסף (ספי) שקד, מחיפה, את שמותיהם של 1717 חיילים עבריים, ארצישראליים, אשר נפלו בשבי האויב, מהם למעלה מ-1,500 נפלו בשבי בקרבות ביוון, כ-170 נפלו בשבי בקרבות בכרתים, ויתרתם - בחזיתות אחרות. 
במחקר אותרו שמותיהם של 623 חללים - מהם נפלו בקרבות הנסיגה - 40 ביוון, 5 בכרתים ו-70 שנפלו חלל בשבי, או כתוצאה ממנו. 
במסגרת מחקרו איתר בארכיון המדינה (תיק D/95/41‏), מסמכים של הפיקוד הבריטי, ובהם דיווחים סטטיסטיים שבועיים המפרטים את מצבת הנפגעים. מהדיווחים עולה כי עד טביעת האוניה "ארינפורה" ביום 1/5/1943, הן מספר החללים והן מספר הנעדרים מקרב כלל הנפגעים הארצישראליים בזירות השונות, עמד על עשרות בודדות בלבד. לאחר טביעת האוניה (בדיווח השבועי מיום 25/5/1943), הייתה עליה חדה בדיווח על מספר הנעדרים מ- 38 ל- 189, בעוד שמצבת החללים כמעט ולא השתנתה. מכאן מסקנתו, כי העליה במספר הנעדרים, קשורה עם הלוחמים אשר טבעו עם האניה.

מיום 25.5.1943 ועד סיום המלחמה, מצבת הנעדרים נותרה בתחום של 150-200 חיילים.
מצבת החללים השתנתה בהתאם לידוע על נפילתם, במהלך השירות, בזירות השונות.
מסקנתו של שקד, כי על מנת לקבל את מספר הנעדרים בקרבות היבשתיים, יש להפחית ממספר הנעדרים השוטף שבכל דיווח  138 ‏איש (שהם למעשה 138 מסך כל 139 חללי האוניה "ארינפורה" שטבעו בים, והחלל הנוסף, יהושע מסווארי (דוכן), אשר נמשה פצוע מהמים ומת מפצעיו בבית החולים בבנגאזי, לוב. בסיכום הסטטיסטי של הפיקוד הבריטי לא הייתה הפרדה בין נעדרים בקרבות ביוון ובכרתים, לבין נעדרים באירועים אחרים, ולכן 138 מחללי האוניה "ארינפורה", שמקום קבורתם לא נודע, נחשבו בשגגה, כנעדרים מהקרבות ביוון ובכרתים.

המחקר מציג בשמם ובפרטיהם האישיים 3,245 חיילים ארצישראליים שהתגייסו בשנים 1941-1939, לחיל החפרים. 
מהם 2,672 חיילים עבריים, ו-573 חיילים ערבים. 
מתוכם, הגיעו ליוון 1,979 חיילים עבריים ו- 488 חיילים ערבים. 

מקרב אלה שהגיעו ליוון אותרו 1,846 נפגעים בדרגות שונות (שדווחו, יתכן והמספר גבוה יותר) מהם 1,272 מחיל החפרים.

המחקר מפרט את שמותיהם ופרטיהם של:

1,717 שבויים עבריים ארצישראליים, מהם 169 אשר הצליחו לברוח משבי האויב.
178 חיילים עבריים ארצישראליים, שדווחו רשמית כנעדרים, אך אותרו בדיווחים רשמיים מאוחרים יותר. 
623 החיילים העברים אשר נפלו חלל, בעת שירותם בצבא הבריטי.
80 נפלו חלל בשבי האויב או כתוצאה ממנו.
12 חיילים שגורלם דורש בירור נוסף, מהם כ-9 מהם חיילים שבויים מהקרבות ביוון וכרתים. 
220 חיילים דווחו רשמית כפצועים (שלא מתוך השבויים ומהחללים).
570 חיילים עברים ארצישראליים ששירתו בצבא הבריטי, נפלו חלל במערכות ישראל, מתוכם 503 במאבק להקמת המדינה ובמלחמת העצמאות.



עותק המחקר המלא, הכולל את שמות הלוחמים, מספרם האישי ועוד, נמצא במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה (המעוניינים, מוזמנים לעיין בו, בביקורם במוזיאון).