ז'אן-לואי כרמייה – ההיסטוריון של "צרפת הלוחמת"
מאת אל"מ (מיל) ד"ר בני מיכלסון
ז'אן-לואי כרמייה נולד למשפחה יהודית ב- 22 בינואר 1917 בקולומבה אשר במחוז הסין העילי ליד פריס, אביו היה עובד מדינה. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היה סטודנט להיסטוריה בסורבון. כיוון שזה עתה סיים את הקורס לקציני מילואים באקדמיה הצבאית "סן-סיר", גויס כמפקד מחלקה בחטיבת חי"ר 47 במערכה על צרפת. נפל בשבי ב- 11 ביוני 1940 בקרב ליד הנהר מארן ונשלח למחנה שבויים במזרח גרמניה. ב- 4 בינואר 1941 הצליח לברוח ולעבור את הגבול לליטא שהייתה אז בשליטת ברית-המועצות. הוא לא העלה בדעתו שיאסר ע"י הרוסים בתנאים שהיו גרועים יותר מאשר במחנה השבויים הגרמני. כרמייה נתפש ע"י הרוסים ונכלא בכמה מחנות ובתי כלא. כעבור ששה חודשים כאשר פלשה גרמניה לברית-המועצות שוחרר כרמייה עם עוד 186 מעמיתיו, שבויים צרפתים שהצליחו לברוח לרוסיה. נסע ברכבת הטרנס-סיבירית ועלה על אוניה בארכנגלסק שהביאה אותו לאנגליה. על קורותיו בשבי הגרמני והרוסי סיפר בספר שפרסם בשנת 2004 ונקרא:Prisonniers de la liberté.
הגיע ללונדון בספטמבר 1941 והתגייס לצבא "צרפת החופשית" תחת השם המחתרתי "בריאק" (Brilhac). במסגרת זו עבר אימונים בקימברלי על מנת להחזירו לכשרות.
בראשית 1942 הוצב לשירות הביטחון של "צרפת החופשית" בתפקיד של איסוף מודיעין מדיני תוך ניצול הכשרתו כהיסטוריון. באביב 1942 מונה כמזכיר המועצה להסברה של "צרפת החופשית" ובקיץ היה לראש מדור פרסומים חשאיים. בתפקידו זה היה עליו להכין חומר הסברה עבור המחתרת בצרפת ולדאוג לשינועו ופרסומו בקרב אנשי המחתרת להורכי תעמולה ולוחמה-פסיכולוגית.
בשנים 1943 – 1944 מונה, נוסף על תפקידו, כקצין הקישור של "צרפת הלוחמת" (שמה החדש של "צרפת החופשית") ל- BBC. בתפקיד זה שידר פעמים מספר ברדיו הבריטי תוך העברת מסרים מוצפנים ללוחמי המחתרת בצרפת הכבושה, בעיקר לקראת יום הפלישה לנורמנדי, עת נקראו למאמץ חבלה והסחה בעורף הגרמני.
בעת שהותו בלונדון, קיים בריאק סדרת הרצאות ברחבי המדינה בחסות "עמותת ידידי צרפת באנגליה" כשהנושא המבוקש ביותר היה: פריס תחת הכיבוש הספרדי במאה ה- 16.[1]
לאחר המלחמה עמד שנים רבות בראש ההוצאה-לאור הרשמית של ממשלת צרפת La Documentation Française, אשר פרסמה כל שנה למעלה ממאה ספרים ופרסומים שונים. מוסד חשוב הכפוף למשרד ראש הממשלה.
לאחר שפרש מתפקידו כבכיר בשרות המדינה הצרפתי, התמסר למחקר היסטורי ופרסם בשנת 1990 מחקר מעמיק בן 1,300 עמודים על נפילת צרפת בשנת 1940 בשם: The French of the year 40 . בשנת 1996, פרסם מחקר נוסף בשני כרכים, שנחשב למוסמך והמקיף ביותר שנכתב אי פעם על "צרפת החופשית": La France Libre: De l’appel du 18 juin à la Libération עבודה עליה זכה בשני פרסים יוקרתיים. [2]
בין שאר עיטוריו קיבל את "הצלב הגדול של מסדר לגיון הכבוד", "צלב המלחמה 1939-1945"., "מפקד במסדר האימפריה הבריטית".
[1] Copyright 2016. Alliance Française de Londres Ltd. All Rights Reserved.
[2] Various sources: Journal Le Monde and Fondation de la Résistance.