לוטננט גנרל פייר סלומון יצחק בריסאק

לוטננט-גנרל פייר סלומון יצחק בריסאק

אל"מ (מיל) ד"ר בני מיכלסון

פייר בריסאק נולד לנעמי ואדריאן בריסאק (Brisac) בשנת 1897, בפריז, במשפחה יהודית שחיה כמה דורות בצרפת.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, עוד לפני שמלאו לו 18 שנים, התנדב ללחום בשורות צבא צרפת. בשנת 1916 לאחר שסיים את ביה"ס לתותחנים בפונטנבלו, קיבל דרגות קצונה כסג"ם בחיל התותחנים ובשנת 1918, בגיל 19 קודם לדרגת סגן.

לאחר המלחמה נשלח ללמוד בטכניון הצרפתי (Ecole Politechnnique) וסיים את "המחזור המיוחד" של שנת 1919. היה זה המוסד האוניברסיטאי היוקרתי ביותר במדינה, הידוע בתנאי הקבלה המחמירים שלו. לאחר 4 שנות לימוד במסלול משולב לצוערי קצונה (המוסד שימש בעת ההיא, למעשה, כאקדמיה לקצינים של צרפת), עם הסמכתו בהצטיינות, המשיך בריסאק את שרותו בחיל התותחנים והצטיין בביה"ס לפרשים בסאמור בתחום הארטילריה נגררת-סוסים. בגיל 28, בשנים 1925 – 1927 נשלח לביה"ס למלחמה (Ecole de Guerre) ועם סיום הלימודים קיבל דרגת סרן ובשנים 1927 – 1930 שרת כמפקד סוללה בלבנט (סוריה ולבנון).

בשנת 1934 מונה למג"ד ארטילריה ובין השנים 1935 – 1937 שרת במרוקו, באגד ארטילרי מס. 64 והיה אחראי על ארגון הארטילריה נגררת-הסוסים של לגיון הזרים.

בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה שרת במטה הארטילרי של הארמיה ה- 5 תחת פיקודו של גנרל בורה (Bourett) שערוכה הייתה בגבול המזרחי של צרפת באזור הווז' (Vosges) לאורך קו מז'ינו, עד לתבוסה הצרפתית ביוני 1940. מייד לאחר כניעת צרפת עבר רגלית לאזור הבלתי כבוש של וישי והמשיך לשרת בצבא שנה וחצי כאשר קודם ב- 1941 לדרגת לוטננט-קולונל (סא"ל) ובשנת 1942 לקולונל. אבל אז, לאחר שהתייצב במשטרה והצהיר על יהדותו, יחד עם גנרל בלוך וקצינים בכירים אחרים אולץ לפרוש מהצבא.

הוא הצטרף מיד למחתרת הצרפתית יחד עם בן דודו ברנר לוי. בריסאק ארגן יחידת פרטיזנים באזור גרנובל בדרום-מזרח צרפת והפך למפקד הארגון המחתרתי O.R.A.. בדרום-מזרח צרפת.  נעצר ע"י הגסטאפו, הצליח לברוח והגיע לפריז. שם, בשנת 1944, התמנה לראש מטה הצבא הצרפתי במחתרת (ORA)[1] בפיקודו של גנרל ג'ורג' רוואר (Revers), תחת השם המחתרתי "קולונל בראשה".

עם שחרור פריז, התבקש בריסאק ע"י גנרל דה-גול לשמש כקצין קישור לצבא הצרפתי באלג'יר וקודם לדרגת בריגדיר-גנרל.

בשנים 1945 – 1950 פיקד על הטכניון בו הוא עצמו החל את לימודיו המקצועיים-הצבאיים 20 שנים קודם.[2] בתקופה זו התמסר ללימוד תלמוד במסגרת משרד החינוך היהודי המרכזי בפריז (Le Consistoire central israélite de France).

בשנת 1950, עם סיום תפקידו כמפקד הטכניון, קודם לדרגת גנרל-דיביזיה וקיבל את הפיקוד על דיביזיית חיל-הרגלים מס. 2.

בשנת 1953 קודם לדרגת לוטננט-גנרל ושרת כסגן מפקד כוחות הכיבוש של צרפת בגרמניה עד 1954 ובשנים 1955 – 1957 סגן ראש מטה כל כוחות בעלות הברית באירופה – מפקדה שהפכה לנאט"ו.

לאחר שפרש משירות סדיר מונה לסגן המזכיר הכללי של מדינות איחוד מערב-אירופה. ארגון הגנה בינ"ל של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו. היה זה התפקיד הבכיר ביותר שניתן לצרפתי בארגון זה.

הלוויתו בשנת 1975 נוהלה ע"י הרב הראשי של צרפת – הרב באואר וספד לו הגנרל בלנק בשם צבא צרפת.

בנו, מישל בריסאק היה גם כן לגנרל בצבא צרפת – 4 כוכבים, מפקד הארמיה הראשונה.

פייר בריסאק עוטר בעיטורים שלהלן:

• קצין בכיר של לגיון הכבוד.
• צלב המלחמה עבור שרותו במלחמת העולם הראשונה.
• צלב המלחמה עבור שרותו במלחמת העולם השנייה.
• עיטור לוחמי המחתרת.
• עיטור האוויריה.