עסקת הנשק עם צכוסלובקיה

 מיד אחרי החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, שמשמעותה - הקמתה של מדינת ישראל, הורה דוד בן-גוריון לאתר מקורות נשק לכוחות ההגנה הישראליים.  מקורות האספקה החוקיים בארה"ב ובמרבית מדינות אירופה היו חסומים בפני מוסדות היישוב. החלופה שנמצאה הייתה מבצעי רכש בלתי חוקיים ופנייה אל הגוש הסובייטי.  בניגוד לארה"ב ולבריטניה, ברית המועצות של סטאלין, שתמכה בהחלטת החלוקה של האו"ם, המשיכה לעמוד מאחוריה, גם אחרי שההחלטה גרמה לתחילתו של עימות מזוין, מתוך תקווה כי נוכח אמברגו הנשק שארה"ב הטילה על המזרח התיכון, הסיוע הצבאי למדינת ישראל, שעמדה להיוולד, יקדם את הפיכתה למדינה פרו-סובייטית.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עת נכבשה צ'כוסלובקיה בידי הנאצים, הרמן גרינג סגנו של היטלר, השתלט על מפעל סקודה בצ'כיה והסב אותו למפעל נשק - חלק מ"הרמן גרינג וורקה" אשר שירת את המאמץ המלחמתי הגרמני. לקראת תום המלחמה, כאשר נכבשה צ'כוסלובקיה על-ידי ברית המועצות, נשארו בה כמויות גדולות של נשק.
בסיועו הגלוי של שר החוץ הצ'כוסלובקי, יאן מסריק, נחתמה ב-14 בינואר 1948, על דעת בריה"מ, עסקת הנשק הראשונה עם צ'כוסלובקיה. היא נעשתה על ניירות רשמיים של אתיופיה. באישורם של דוד בן-גוריון ומשה שרת (בשם "אתיופיה") חתמו על ההסכם אהוד אבריאל ואוטו פליקס (אוריאל דורון) ומהצד הצ'כוסלובקי ראשי הצבא, באישורם של ראש הממשלה קלמנט גוטוולד ושר ההגנה הגנרל לודוויק סבובודה. במסגרת העסקה, סיפקה צ'כוסלובקיה 4,400 רובי מאוזר  K98 /  P18 7.92 ("הרובה הצ'כי" - שנותרו בשימוש בצה"ל עד שנות השבעים), וכחמישה מיליון כדורים, תמורת 750 אלף דולר.
הובלת הנשק  נתקלה בקשיים מרובים, אך בסופו של דבר, הוא הגיע לארץ ישראל במרץ 1948.
בסוף פברואר 1948, ביקש בן-גוריון לבדוק אפשרות לרכישת גם מטוסי קרב בצ'כוסלובקיה. לאחר הבדיקה אותרו מטוסי מסרשמיט Bf 109 (מתוצרת גרמניה, שיוצרו על ידי מפעלי נשק צ'כוסלובקיים והוצגו כגרסה צ'כית, תחת השם Avia S-199). למרות נחיתותם הטכנית ומחירם הגבוה (190,000$ למטוס), לעומת מטוסים אמריקאים שהיו בנמצא, לאחר שהתברר סופית כי אין אפשרות לעקוף את האמברגו האמריקאי על משלוחי נשק, הוחלט בסוף מרץ, לרכוש 23 מטוסי מסרשמיט ולהטיסם לישראל.  הממשל המקומי העמיד לרשות המשלחת הישראלית את שדה התעופה בזאטץ שקיבל את שם הקוד "עציון" והכשיר שם צוותי האוויר והקרקע הישראלים.
הטיסה הראשונה משדה תעופה זה הייתה ב-1 באפריל ב"מבצע חסידה" והובלו בה נשק ותחמושת, אשר הצטרף לכמות הגדולה של אמל"ח אשר הועבר דרך הים, באמצעות אוניות מערכת הרכש של המדינה שבדרך.
האוניות הועמסו בנמל שיבניק שביוגוסלביה. המשלוח הימי הראשון הגיע ב-1 לאפריל, לנמל ת"א, מתחת לאפם של הבריטים, על גבי אונית הנשק 'נורה', בפיקודו של בנימין "בן" ירושלמי .
הנשק והתחמושת שזה נפרק, שימשו את הלוחמים ב"מבצע נחשון" – לפריצת הדרך לירושלים.
 ב-27 ביוני 1948 הגיע ציוד אמל"ח נוסף דרך הים, על גבי האוניה "הזקן". אחריה, ועד לסוף המלחמה הגיעו עוד 7 אוניות  עם אמל"ח מצ'כוסלובקיה.
רוב טייסיו הראשונים של חיל האוויר, היו טייסים במלחמת העולם השנייה, בחיילות האוויר של בריטניה, ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה ורכישת המטוסים הגרמניים, חייבה אותם להסבה.
ב-9 במאי 1948 נשלחו 5 הטייסים הראשונים וביניהם מודי אלון ועזר וייצמן אשר רכשו את כישורי הטייס שלהם בצבא הבריטי. לו לנרט, מילטון רובנפלד – מתנדבי מח"ל מארה"ב ואדי כהן מתנדב מח"ל מדרום אפריקה,
"מבצע בלק" החל ב-31 במרץ 1948 וערך עד-12 באוגוסט 1948 וכלל כ-100 גיחות של מטוסי תובלה ישראלים מדגם "סקיימסטר"  54-C. במבצע הועברו לארץ נשק ותחמושת ובתוכם  200 מקלעים בינוניים מסוג BZ37 ("בזה"),
  5021 מקלעים  M.G.-34(אשר כונו בצה"ל מגל"ד - מ.ג. כמו בשם הגרמני עם ראשי התיבות ל"ד המציינים בגימטריה את המספר 34. והיו בשימוש סדיר ביחידות חיל רגלים בצה"ל עד סוף שנות ה-50, כאשר הוחלפו במקלע מאג) ו- 52,440,000 כדורים של 7.92 מ"מ. כתוצאה מכך, בתוך שבועות ספורים היה כל חייל בצה"ל מצויד בנשק אישי וכל כיתה ומחלקה צוידה בנשק על פי התקן.
גולת הכותרת של המבצע הייתה העברת מטוסי המסרשמיט, שפורקו והועמסו על מטוסי התובלה. המטוסים, שהוטסו לארץ מפורקים, אל שדה התעופה עקרון, הורכבו שם מחדש על ידי טכנאים צ'כוסלובקים. מטוסי המסרשמיט מילאו תפקיד חשוב ביותר בעוצמתו של צה"ל וסייעו להכריע את הכף בקרבות בחודשים אפריל-אוקטובר 1948 כשהבולט בהם היה עצירת התקדמותו של הצבא המצרי ליד אשדוד, במקום המכונה כיום גשר "עד הלום". (ראו סיפורו של לו  לנרט http://www.youtube.com/watch?v=29nhazuVaq4&feature=relmfu )
בספטמבר 1948 נחתמה עסקה נוספת  עם צ'כוסלובקיה, לרכישת מטוסי קרב מדגם ספיטפייר ששימשו את טייסת 303 של חיל האוויר הצ'כי החופשי, אשר פעל במסגרת ה-- RAFחיל האויר הבריטי ונותרו בצ'כוסלובקיה, תמורת 23,000 דולר לכל מטוס.
החל מסוף ספטמבר 1948, הגיעו ארצה במסגרת מבצעי "ולווטה", 59 מטוסים אשר אורגנו על-ידי אנשי המח"ל, המהנדס והטייס סאם פומרנץ ובוריס סניור - 15 דרך האוויר והשאר דרך הים.
 ב- 18.12.1948, במהלך הטסת המטוסים לארץ, נהרג מפקד הפעולה - סם פומרנץ, בהתרסק מטוסו ביגוסלביה.
סה"כ עבור הציוד שולם לצ'כים 12,198,844$. אשר היוו אז, כשליש מהכנסותיה של צ'כוסלובקיה במטבע זר.
על כך אמר דוד בן גוריון : "הנשק הצ'כי הציל את מדינת ישראל, ובלי הנשק הזה לא היינו נשארים בחיים"