שמונים שנה למלחמת העולם השנייה – האמנם?

                 שמונים שנה למלחמת העולם השנייה – האמנם?
                                           
                                                           שמעון גת


ביום ראשון האחרון החלו אירועים וטקסים, שבאו לציין 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. במאי השנה נערכו טקסים שציינו 75 שנים לתום אותה מלחמה.
אם מביטים במלחמה מנקודת מבט אירופית, ניתן בדוחק לקבל מועדים אלה.
בדוחק, משום שגרמניה החלה בפלישות זמן רב קודם לכן. הראשונה הייתה כניסת הצבא הגרמני לאזור המפורז, בצד המערבי של נהר הריין (מארס 1936), הכניסה לאוסטריה (מארס 1938), כיבוש צ'כוסלובקיה (מארס 1939, וזאת מבלי הזכיר את העברת חבל הסודטים לגרמניה בעקבות הסכמי מינכן). האחרונה שבפעולות התוקפניות של גרמניה, קודם ל-1.9.1939, הייתה כיבוש עיר הנמל היחידה של ליטא, ממל (כיום קליפידה), שבוע אחר כיבוש צ'כוסלובקיה, ללא שפיכות דמים לאחר שגרמניה איימה על ליטא בהפעלת כוח צבא, אם לא תועבר העיר לרשותה.
מה שמשותף לכל האירועים הללו, שהם היו אירועי כיבוש תוקפניים מובהקים, לאחר שגרמניה איימה בהפעלת צבא, גם אם בפועל לא נורתה ירייה אחת.
ובכל זאת, אני מוכן, בדוחק, לראות בכל המהלכים שהזכרתי, מהלכים מטרימים למלחמה, מבשרים את בואה, אך לא חלק ממנה.
אלא שהמלחמה כידוע, התקיימה לא רק בקווי המגע בין מעצמות אירופה. חלק מרכזי ממערכותיה התרחש מרחבי מזרח אסיה והאוקיינוס השקט. כידוע, תאריך הסיום הרשמי של מלחמת העולם השנייה הוא 2.9.1945, המועד בו חתמו הנציגים היפנים, על כניעת ארצם ללא תנאי.
מכאן שטקסי מאי האחרון, ציינו את סיום הלחימה באירופה, אך לא סוף המלחמה כולה.
ומה לגבי ראשית המלחמה? האם היו קרבות במזרח אסיה שקדמו ל-1.9.1939, שהיו קשורים ובעלי השפעה על מערכות מלחמת העולם השנייה באזור? לדעתי התשובה חיובית.
ב-18.9.1931, בעקבות הפרובוקציה, הידועה כ"תקרית מוקדן", פלשו היפנים למנצ'וריה, בצפון מזרח סין, כבשו אותה והקימו בה מדינת בובות, כמהלך ראשון ליצירת אימפריה יפנית במזרח אסיה. מהלך זה הביא עמו את חתימת ברית האנטי-קומינטרן עם גרמניה, ב-1936.
ב-7.7.1937, פלשו היפנים אל ליבה של סין. הפלישה היפנית לסין הייתה חלק מתוכנית אסטרטגית של להשתלטות על חלקים נרחבים במזרח אסיה ובאגן האוקיינוס השקט ותוכננה עוד לפני 1937.
מדצמבר 1937 והלאה הובילו האירועים הדרמטיים באזור סין, כמו הטבח בננג'ינג וההתקפה היפנית על ספינת המשמר האמריקנית "פאנאי" על נהר היאנגצה, לתגובות חריפות.
ארה"ב, בריטניה וצרפת החלו לספק אמצעי לחימה לממשלת סין, בראשות צ'יאנג קאי שק. בהמשך, לאחר שהיפנים סרבו לאולטימטום אמריקני בריטי, לסגת מידית מסין, הטילו שתי המעצמות האלה אמברגו מוחלט על יצוא נפט ועפרות מתכתיות ליפן, ומנעו העברת נפט ועפרות מתכת אליה, האוסטרלים אסרו על יצוא של עפרות ברזל ליפן. מאמצע 1941מימנה ממשלת ארה"ב את יחידת המתנדבים האמריקאים, "הנמרים המעופפים", טייסת של טייסים, שהטיסו מטוסי קרב, P40.
במקביל למלחמה בסין, התלבטו היפנים בשאלה להיכן כדאי להמשיך להתפשט. צבא היבשה היפני דגל בפלישה ממנצ'וריה לסיביר, העשירה באוצרות טבע. הצי העדיף השתלטות על דרום מזרח אסיה ואיי האוקיינוס השקט, במיוחד איי הודו המזרחית (כיום אינדונזיה), העשירים בנפט, גומי וחומרי גלם נוספים.
ההכרעה נפלה בעקבות שילוב של שני גורמים: האמברגו הנזכר והסיוע המערבי לסין מחד ותבוסה מרה שנחלו היפנים מידי ברית המועצות בסדרת הקרבות המכונה "מערכת חלקין גול", סדרת קרבות בגבול מנצ'וריה-מונגוליה, שבסופה הביסו הסובייטים את היפנים. מאז לא העזו היפנים לתקוף את הסובייטים, ובמהלך המלחמה בגזרת האוקיינוס השקט, שרר מצב של ניטרליות בין שתי המדינות, עד להכרזת המלחמה הסובייטית, ב-8.8.1945, יומיים לאחר הטלת פצצת האטום על הירושימה ויום לפני הפצצת נגסקי.
החשש מהסובייטים והכעס היפני על מעצמות המערב, הביא להפניית חוד הכיבושים לדרום מזרח אסיה ולאגן האוקיינוס.
-22.9.1940 פלשו היפנים להודו-סין, המושבה הצרפתית שהייתה לימים לווייטנאם. מהלך זה נועד בין השאר, לקטוע את אחת מדרכי האספקה ממדינות המערב לסין ובה בעת להיות קרש קפיצה להמשך הכיבושים.
חמישה ימים מאוחר יותר, נחתם ההסכם התלת צדדי, בין היטלר, מוסוליני ונציגה של יפן, שגריר יפן בגרמניה, סַבּוּרוֹ קוּרוּסוּ (Saburō Kurusu), הסכם ידוע כ"הסכם הציר", ברית צבאית שחייבה כל אחת מהמדינות החתומות לחוש לעזרת האחרת אם תותקף. הסכם זה היה לימים הבסיס להכרזת המלחמה של היטלר, על ארה"ב, ב-11.12.1941.
סיום פרק זה היה ההתקפה על פרל הרבור, ב-7.12.1941 (אגב: ביפן היה תאריך 8.12).
המסקנה הראויה היא, שמלחמת העולם במזרח אסיה ובאוקיינוס השקט, נפתחה כבר עם הפלישה לסין ב-1937 ואולי אפילו עם כיבוש מנצ'וריה ב-1931.
איש אינו יודע את מספר הסינים שנספו בשנות המאבק עם היפנים. הערכות מינימליסטיות מדברות על קרוב ל-20,000,000. יש הערכות המגיעות אף לפי שלוש ויותר, מה שעושה את הסינים לעם שאיבד את המספר הגדול ביותר מבניו, בין כל העמים שלקחו חלק, מרצון או על כורחם, במלחמת העולם השנייה.
ההיסטוריוגרפיה המערבית מטיבה היא אירוצנטרית או וסטוצנטרית. משום כך היא מדגישה את הלחימה מ-1.9.1939, עד 8.5.1945 בתור פרק הזמן בו התחוללה מלחמת העולם השנייה. ההיסטוריונים הסובייטים הציגו את ראשית פלישה הגרמנית לבריה"מ, החל מ-22.6.1941, כמועד פתיחת המלחמה, שכונתה בטרמינולוגיה הסובייטית, "המלחמה הפטריוטית הגדולה", כאילו כל הלחימה היתה בין הסובייטים לגרמנים בלבד.
אולם במבט רחב יותר, ברור שיולי 1937 הוא המועד בו החלו גלגלי המלחמה לנוע.

מקור: אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, פרקים: 5, 17-16, 23, 30, 37, 45, 50.